שלמה שפירא: "דילמה ב- שורשיות בארץ-ישראל". כל עוד ואנחנו מדברים על שורש אחד - הכל אפשרי ובסדר. "דו-שרשים" (זרים) ששורש אחד לא מנסה לחנוק את השני ולא יידרש מכל שורש לתפוס את מקומו של האחר

שלמה שפירא

"דילמה ב- שורשיות בארץ-ישראל". כל עוד ואנחנו מדברים על שורש אחד - הכל אפשרי ובסדר. "דו-שרשים" (זרים) ששורש אחד לא מנסה לחנוק את השני ולא יידרש מכל שורש לתפוס את מקומו של האחר זה יהיה גם בסדר. שני שרשים הקיימים בישראל מסוגלים לחיות יחד על אדמת ארץ-ישראל המורחבת...זה בסדר וניתן "לחיות" - זה עם זה בימי שלום ולמנוע ימי מלחמה.

השאלה המרכזיות בהא-הידיעה היא - האם אנחנו והפלשתינאים נגיע להכרה שאנחנו שרשים שכנים המסוגלים לחיות יחד זה לצד זה?

לדעתי - במצב של שרשים שכנים על אותה אדמה קיימת תחרות וחניקת האחד את האחר, יש עימות ביניהם שהולך וגובר על עצם החיים על האדמה הזאת.

לעם ישראל אין אלטרנטיבה להשתרש באדמה במקום אחר!!! "אין לנו ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת" - כתב - "אהוד מנור", שרה - גליה עטרי

יש בתוכנו המנסים להראות את ששרשנו כדו-שורש - כאחד הפתרונות להמשך אחיזתנו באדמה הזאת. ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה יהיה מצבו של השורש הישראלי שהוא בעצם הדו-שורש ישראלי-יהודי עולמי ומה יתרחש במאבק בינו בדו-השרשים הזרים ביניהם על אדמת ארץ-ישראל ? 

במצב של שרשים זרים במקום אחד על מקום אחד, רק השורש החזק יכול לנצח במלחמת קיומו באותה אדמה. מאבק השרשים היה, הווה ויהיה ואין צפי אחר ואין קסם במיוחד גם בהסתכלות מנקודה אקולוגית-בוטנית.

אנשי העולם (הגדול) שלא חיים כאן, יכולים לייעץ עצות לנו עד אין-ספור בפרספקטיבה של חיים של אחד ליד השני, במעין שתי חממות אדמה נפרדות כאשר השרשים הזרים יקפיאו את חיותם למצב של אל-תגע-בי. 

אפילו למימוזה/מימוזות עם המסר "אל תיגע בי" צריך תנאים בשביל לחיות - מחיר לחיים השוטפים ומחיר לתחזוקה שוטפת. 

גם לחממות - יש מחיר אחר ורב כשאין בית-שרשים לכל חממה. 

צריך לזכור - באין דרכי רועים ואין חקלאות-בעל ובאין שרשי אמת ואמונה, גם המשהו בחממה המוגנת, משהו סיעודי בכדי שלא תהיה גוויעה.

עם ישראל בארצו מנסה ומבקש הכרה הדדית בשרשים הזרים החיים בארצו, למרות שכולנו יודעים ששרשים עלולים לגעת האחד עם השני, וכל חקלאי יודע זאת וכל עובד אדמה יודע זאת, גם עובד אדמה גוי.?

בסופו שלדבר, העימות הנמשך יימשך - יונקות מחפשות אדמה וכל יונקת מחפשת אחיזה בה.

2010, נוב׳ 11, 14:34