שלמה שפירא
יהודית אוריין/ בתרבות עלית חיים לבד
"זמנים מודרניים", ידיעות אחרונות, 1982(2?)(3?)(4?)
תרבות עלית ותרבות עממית, בתרבות של אשכנזים ואצלנו הספרדים אם רע לבן-אדם מרימים אותו. יושבים איתו. מעודדים, לא משאירים אותו למחשבות שלו אפילו רגע...
*
אתם האשכנזים-אומרת לי רחל ידידתי, ילידת ירושלים-אתם נותנים לבן-אדם ליפול. לא יודעים לעזור אחד לשני. רק הולכים למסיבות ומזמינים בטלפון-אבל אתם לא יודעים להיות חברים.
אם אחד משלכם נופל, אף אחד לא מתכופף אליו. אצלנו הספרדים-היא אומרת-אם רע לבן-אדם מרימים אותו. יושבים איתו. מעודדים, לא משאירים אותו למחשבות שלו אפילו רגע. תראי את אבו-חצירה, למה את חושבת שהוא החזיק מעמד, הה? המשפחה, החברים, הקרובים של האבא שלו, כולם החזיקו אותו. בעד זה היה לו כוח.
רחל, אני אומרת לה, אבל בית-המשפט קבע שהוא עבריין, הוא מעל.
מעל אז מעל, הבן-אדם לא מלאך, כל אחד חוטא. גם בתורה, דוד המלך לא חטא? גם חטא. גם חוטאים וגם עושים טובות. אז בבת אחת שוכחים את כל הטובות? אז אבו-חצירה לקח. פעם לוקחים פעם נותנים. לא נסעו החברים שלו להביא כסף מחוץ-לארץ בשביל עורכי-דין? אבל אתם האשכנזים עוזבים גם את זה שעשה לכם טובות. גם את זה שאכלתם אצלו, אתם עוזבים אותו לבד.
*
רחל יקירתי, האשכנזים הם מאד לבד. אוהו כמה שהם לבד. ככה זה בתרבות עילית. גם האיש ההוא שבתום-לב ובחפות גמורה טבע את ההבחנה בין תרבות עילית ותרבות עממית-נשאר לבד.כוונותיו סולפו מפני שהיה כדאי לעשותו שעיר-לעזאזל פוליטי. בתרבות עילית עושים מה שכדאי. היו לו תלמידים אהובים, וחברים מורים, והוא נזרק לכלבים הנובחים כשאך מעד בלשונו. נכון שתרבות עממית היא לא כל-כך גבוהה, היא לא נותנת את שקספיר ואת בטהובן והיא לא ממציאה פנצילין- אבל היא מסורה. התרבות העילית אכן מפותחת, הגיונית, עקרונית מאד. אין בה משוא-פנים, לא לשארי-בשר ולא לידידים.
מעליה עומדים החברה, המדינה, החוקים, אבל מה שהיא לוקחת בתמורה, מה שהיא נושכת וקורעת במחיר עליונותה. היא מוגפת, שומרת מכל מישמר על פרטיות מקודשת, שומרת על לבדיות של טובע. בתרבות עממית ישנו השבט, החמולה, קשר-הדם, השכנות קרועת-הדלתות. בטח שזה בא על חשבון האובייקטיביות. ורחל שלי לא מבינה בדיוק מה עניין אובייקטיביות לכאן. והיא גם לא מבינה שבתרבות עילית, למשל, לא נהוג לבוא להתארח וללון. כשבאים לקרובים לליל-הסדר מזמינים מקום במלון. אין מקום להלין אנשים בדירה של חמישה חדרים, כי כל אחד זכאי לשקט, לחדר פרטי, לנוחיות שלו.
בתרבות של אשכנזים גם כשרוצים לקפוץ לביקור אצל אמא, מטלפנים אליה קודם, כדי לא להפריע. שומרים על זכותה להיות ערירית. כשזוג מתקוטט איש אינו שומע, מקפידים על עקרון אי-ההתערבות, את קול צעקת השכן מבליעים בקול המוסיקה. כי האשכנזים הם אינדיווידואליסטים, כמו חתולים פצועים הם הולכים לכאוב ולמות בפינה במקום אחים יש להם מכרים, במקום חברים יש להם קולגות, ההתחככות המתמדת שלהם עם אנשים יוצרת אצלם אשליה של חברתיות עשירה. ובהתחככות הזו לא נכללים אלמנות ושכולים, ולא גימלאים ולא גרושות ולא בודדות. אלה מפירים את הסדר הזוגי, כי הם מעידים על קלילות היחסים.
*
התרבות העילית מאופקת, ויתרה על הספונטאניות, על הבלתי-אמצעיות. היא סירסה לעצמה את רחשי-הלב הבסיסיים. זה המחיר. אף אחד לא רוצה להיות עממי. רוכש השכלה, מצטרף לעילית ורק בלילה לפעמים הוא בוכה הביתה.
סיפרתי לרחל שעלי ללכת לניחום אבלים. אז מה אני צריכה לעשות-שאלתי את האשה הזאת שלא קראה את שקספיר-מה אתם הספרדים עושים בניחום אבלים?
-מה את צריכה לעשות? תקחי סל עם קמח ועם סוכר ועם שמן ותביאי להם, הם הרי באבל והם צריכים לאכול. ופשוט תשבי שם. תשבי שם כמה שצריך.
כן רחל, אני אקח קמח וסוכר ושמן לאשכנזים שלי. אולי בזכות זה נתעלה קצת לתרבות העממית.
2012, פבר׳ 21
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!