שלמה שפירא
ב- ליל-הסדר לזכור את החטופים
הבתים לאישה היו קרובים
אך השדות לאישה היו רחוקים,
כל קושי היה הכי נורמל בעולם,
הייתה החולמת:
הביטה מה אספה פה בסל
הרבה כלניות אדמדמות שהאדימו בעוטף עזה,
נומי נומי ממשלה
ממשלה התרוקנה ריקה מתוכן
ובחיר לבה שבוי אצל חמאס
ולוחמינו נלחמים בשביל טוב לחיות ביחד מאשר שנמות ביחד.
תודה רבה,
השבמחקאלה
22.04.2024/ 19:31
יפה מאוד. חג שמח.
השבמחקחיה ב.ש.
22.04.2024, 18:45
...שנזכה שהשבויים יפדו במהרה, יצאו לדרור וישובו לחיק משפחותיהם ועימנו.
השבמחקצחי ש.
22.04.2024, 17:44
עצוב מאוד ומדוייק. מאחלת חג רגוע ושקט.
השבמחקדנה ל.
22.04.2024, 17:29
הקטע בשיר "נומי נומי ממשלה..." - מעולה
השבמחקקטי
23.04.2024, 7:12
יום רביעי, 24 באפריל 2024
השבמחקשלמה שפירא: אין אוויר ואין איש ואין חול לחטופים
שלמה שפירא
אין אוויר ואין איש ואין חול לחטופים :
תבינו מה זאת ממשלה: ממשלה לא הבטיחה ולא מבטיחה לנו אף פעם גן של שושנים, אבל מבטיחה לנו חרות וביטחון...
הפעם - את "עזה" הפכה ל- "עיזה" בעזרת "יוד" - שכחה מה יש בקוצו של יוד ולא מדקדקת בקוצו של יוד - גם בדברים הגבוהים החשובים והכואבים ביותר...
נתנחם מעט בתמונתו של יונתן גפן שלא שכח את סבא וסבתא המחבקים ילד קטן ועומדים עם עיזה ועם מקל בדיוק באמצע עמק יזרעאל ושומרים על העמק.
אלוהי השום דבר - אלוהי השוכחים ! - הכנס בשוכחים האלה לדעת - שהים לא יגיע עד גגות הבתים ואנחנו הופכים לנעלמים.
פורסם על ידי שלמה שפירא משורר ב- 20:29