שלמה שפירא
כובד כבד מאוד
הלוואי שנחיה תחת כובד התפוח ולא תחת כובד היין להיכנסות לכובדם של עניינים :
שולה חן - חן בה - ששרה על כובד התפוח:
"תחת כובד התפוח
מי ישכב אתי לנוח
וישרוק אלי שריקה
כמו ציפורת מתוקה".
אבל החיים הם כדוד המלך באומרו: "בעוון חוללתי (נולדתי)" ובני אדם מחטאם אין הם מגיעים לרמת כבודו של אלוהים.
יונתן רטוש - כשהוא עם כובד היין - ואת תצעני לכל עובר ושב נמוגה כנחל בשרב - התביני את כובד החטא (הגבר תמיד מנסה להוציא עצמו מן הסבך).
כך או כך - מתמכרים אנחנו ללב המתפרע, לדמיון המתפקע ולאושר הנוגע בעומק הכאב ובכובדו .
ואם גם אז ננסה להיעזר ב- "כובד הראש" - כמו החסידים הראשונים שהיו עומדים ומתפללים, לפחות שעה אחת, כדי שיבינו "כובד העניינים" דרך "כובד הראש".
ו- "בראשנו צלע חשוב במשולש שבגופנו" - כובד מערכת העצבים שבראש הנעזרת במערכת הנשימה ובמערכת הדם,
כך מי שבריא יכול לעמוד וליישב בטוח ושלוו גם מפני כובד החושך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!