שלמה שפירא: שנת 1929- מרכז קופת החולים מכיר, שברית המילה של הנולדים יכולה להיערך בבית החולים של קו"ח רק בצורה מסורתית

שלמה שפירא

בעקבות ההסכם שתחילתו מ-1 לאוגוסט 1927 וכוחו יפה ל-1 לאוקטובר 1929, בין מרכז קופת חולים של הפוה"מ (הפועל המזרחי) ובין קופת החולים של הסתדרות העובדים הכללית בדבר איחוד שתי הקופות הללו. הפוה"מ השמאלי נכנס להסתדרות הכללית בהסכם נפרד עם ההסתדרות הכללית, קודם לתאריך המצוין מעלה ועל אותם היסודות שהוסכם עליהם הצטרף הפוה"מ הימני. האיחוד בין הפוה"מ וההסתדרות הכללית, נבע מתוך ההכרה שיש צורך בהידברות ושיתוף פעולה עם ההסתדרות הכללית של העובדים בענייני בריאות ועבודה...

על החתום: בשם מרכז קופת החולים: י. קניבסקי ו- א. פרלסון

              בשם מרכז קופת החולים של הפוה"מ: ש. ח. לנדוי, מ.שפירא, ל.י. יונגסטר

  

ההנחות המוסכמות בישיבה מיום 12.7.1927:

א. מרכז קופת החולים מכיר, שברית המילה של הנולדים יכולה להיערך בבית החולים של קופת החולים רק בצורה מסורתית ובהתאם לחוקי ישראל ובהסכמת הורי הילד כמובן. ירצו ההורים לסדר את ברית המילה בצורה חילונית יותר, עליהם לעשות זאת מחוץ לבית החולים.

במקרה אם הדבר נוגע ליתום או עזוב, הרי על הנהלת בית החולים לדאוג, שברית המליה תערך באופן מסורתי ובהתאם לחוק העברי.

ב. מרכז קופת חולים ידאג לכך, שלא תיעשה כל עבודה במשרדי קופת-החולים בשבת, אם גם עבודה זו נעשית ע"י עובדי קופת החולים באופן פרטי לשם גמירת עבודות דחופות.

ג. מרכז קופת החולים ידאג לכך, ששעות קבלת החולים בערבי שבתות לא תכנסנה לתחום השבת.

  

ההסכם בעניני דת בשטח הבריאות של ציבור הפועלים - מקודם ע"י הפוה"מ השמאלי ואח"כ גם ע"י הפוה"מ הימני הוא הישג ציבורי גדול מבחינת אחדות העם ושימש דוגמא להסכמים אחרים בענייני דת ב"הגנה" בצה"ל ועוד...

לא היתה היתקלות של מקרים שהאנשים האחראים בקופ"ח יפרו את ההסכם. לפיכך השתדלו לעזור לממונה על הפיקוח במילוי תפקידו מתוך כנות וישרות.

  

על מקרה מעניין בעניין שמירת שבת - סיפר הח' ברקמן ז"ל:

בבית החולים בחיפה הייתה בעיה והיא: מה לעשות בשבתות במקרים של חולים, שמוכרחים לבשל בשבילם בשבת. הח' ברקמן הציע: לקחת לשם זה ערבי או ערביה.

בתקופה ההיא כפי הידוע הייתה עבודה ערבית דבר פסול מאוד ולכן הם לא רצו להסכים לזה.

באותו הזמן התארח על הכרמל הרב קוק זצ"ל וברקמן הציע: לבקר אצל הרב קוק ולשאול אותו בעניין זה, אולי הוא יתיר משום פיקוח נפש. הם ניאותו לכך. כשבאו לה- רב קוק והוא שמע את טענתם, שאי אפשר להעסיק עבודה ערבית במוסד ציבורי הוא אמר: קשה לי להבין אתכם, טענה כזו הייתה מתאימה לאנשים לאומיים קנאים שוביניסטים, אבל אתם כציבור פועלים סוציאליסטי שבראש כל מיני כרוזים שלכם מתנוססת הסיסמא: "פועלי כל העולם התאחדו" תתנגדו להעסקת ערבי רק בגלל לאומיותו כשאין כאן שאלה של עבודה עברית. כמובן שלא היה להם מענה על דבריו והסכימו לקחת לשבתות ערבי, אבל להכניס אותו כחבר בהסתדרות הכללית (גם זה היה חידוש גדול.)

 

מתוך: "פרקי חיים של חלוץ דתי - חיים משה שפירא", כרך ב' ל- נתן גרדי, ערך: חיים פיקריש, בהוצאת המחבר ובסיוע ' יד שפירא ' ומוסדות התנועה להנצחת זכרו של השר ח.מ. שפירא ז"ל וקרן 'מרים עמינח', (לא מצוינת שנת-הוצאה)