שלמה שפירא
" שבוע בתש"ח " , רומן, ל- אהרן אלמוג, ספרית תרמיל בעריכת ישראל הר,
/ פרסומי קצין חינוך ראשי/ענף הסברהמשרד הבטחון, תשמ"א 1980
הכותב יודע לתאר את הטבע בסביבתו הטבעית - ועל רקע זה, עצוב יותר לתאר בני-אדם
סדר הפרקים:
מקוה-ישראל 1947, במשרדו של מר קירשנבוים, העליה לגליל, שבוע בתש"ח, זוהרה, שער הגיא, ושוב מקוה-ישראל, אבשלום, אפילוג
עמודים 113-4
מבני האבן שניצבו בפתח שער הגיא, הגיחו פתאום בערפלי הבוקר מן העלווה הסבוכה של האורנים ועצי החורש שגדלו בערבוביה פראית במדרונות הוואדי. קרני שמש רכות נפלו על צמרותיהם הרטובות, ואילו גזעיהם היו שרויים עדיין בתנומה, דומה התעטפו זה עתה בסדין לבן של אדי הבוקר ומסרבים להקיץ משנתם. סמוך להם עלה, כמו מתוך האדמה, החאן העתיק, שחור האבנים, ששימש במשך שנים רבות אכסניה לעולי הרגל לירושלים. בבדידותו היה עכשיו דומה למי שהקיץ מתרדמה ארוכה וקידם את פני הבאים בפיהוק שומם. עזובה שררה בכל. אפילו הכלבים, שנהגו תמיד לשוטט במקום, קיפלו זנב ונעלמו. אבשלום תם דרך את הסטן שבידו. השקט הזה ששרר בוואדי לא מצא חן בעיניו. לאחר הטיהורים שהגדוג ערך לאחרונה בכפרי הסביבה, אמורה היתה השיירה לעלות לירושלים ללא שום חסימה, אך מי יודע? הכפריים האלה, אולי באמת נמאס להם העניין והלכו לרעות את צאנם, לשרוף את גלליהם בתבונים ולחרוש את שדותיהם. אבשלום הסתכל במעלה הגבעות שבימין לדרך. הנערים רועי הצאן המדלגים אחר עיזיהם בין הסלעים לא נראו. שקט חשוד שרר בהרים, והזימזום החד-גוני של מנועי המשאיות שהתאמצו לטפס במעלה הדרך העלה על הדעת נחיל דבורים המבקש לו שדה פרחים. אבשלום התבונן בפרפרים צהובי הכנף שחיפשו אחר רקפות בחגווי הסלעים וכמעט נימנם כששמע לפתע יריות. תחילה נשמע הד היריות כאילו נתגלגל ובא ממרחקים, אך שריקת קליעי העפרת שזימזמו מעל ראשו הבהירו לו מיד שהוא בטווח האש. מטר הכדורים שניתך על השיירה, עם כניסתה לשער הגיא, הפתיע את כולם. איש מאנשי השיירה לא ציפה לקבלת פנים חמה כזאת. אבשלום היה סבור שכדאי להיכנס לתא הנהג עד שיצאו לפחות את שער הגיא. הוא זקף ראשו בזהירות והמחזה שראה היה מוכר. איפה הדרך הפתוחה שדיברו עליה בחולדה, שאל את עצמו. מכוניות החלו נפגעות בזו אחר זו. הם למדו את השיטה. עורכים עליך מטווח. תחילה מנקבים את הצמיגים ואז שוב אין המטרה נעה, אלא ניצבת ועומדת. עכשיו אפשר לצלוף עליה בנחת. מתחילים בחלונות של תא הנהג ומקנחים במיכל הבנזין והמכונית - אבקה בוערת...
2013, יוני 3, 11:07 קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!