שלמה שפירא
השתרשות
שיר מן "הבוידם הזוגי" שהוקדש בזמנו
לרעייתי המנוחה סיגל
שנכתב ונמסר לה
ב- 27.5.1987
סיגל עודדה אות וספריי יצאו לאחר מכן
כמציאת יהלום בשבילי !
במהלך ערבולי חיי
אצה מאירה טובה נבנתה בתוכי
לא כחזזית הקשתה עורי דרכי וחלומי
לא מתקלף בגזע העץ
משובלי אורי ומחוטי השני של אהבתי.
שטפון פריחה בכל יום
שמחה ואושר עד קצה העולם
עד שמים עצומים עופאי אשכולות רקומי פרות התקוה
מים עליונים פורצים
מרגבי שקדיות הבושם,
קורטוב לחם ומים מגבירים השתרשותי
באגן צין של האדם.
ריח אצתי. שובלי אור בנשמתי.
שיר זה מופיע בבלוג הישן שלי ב- וואלה ב- 2008, יולי 24
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!