שלמה שפירא: על רפורמות בחינוך / "בשלוף" רפורמות שהוצעו ואושרו עם השנים ולא הושמו

שלמה שפירא

על רפורמות בחינוך / "בשלוף" רפורמות שהוצעו ואושרו עם השנים ולא הושמו

רפורמות עלינו ממשרד החינוך!

מה קרה, למשל, להצעת הרפורמה בחינוך משנת 1994-1993?

כמה רפורמות הוצעו עם השנים ולא הושמו, מאז קום המדינה ועד היום?

מתחלפת ממשלה ואז גם צצה רפורמה בחינוך, האם זה טוב לחינוך ילדינו?

האם מישהו חקר את הרפורמות בחינוך, ומה עלה בגורלן ואם יושמו מה היו תוצואותיהן? האם יש חקר משווה בין מצבי החינוך בעקבות הרפורמות? בדיקת העלות "החינוכית"!  

מה העלות הכספית בהתעסקות ה"רפורמית"?

 

דוגמא להצעת רפרמה:

שנת 1993-1994 - מסקנות בחינוך העל-יסודי לקראת ביצוע רפורמה בו:

א. ריבוי המקצועות במערכת החינוך העל יסודי, מונע העמקה של התלמידים בחומר הנלמד.

ב. מספר התלמידים הגדול בכל כיתה לא מאפשר למורים להגיע לכל תלמיד.

ג. בחינות הבגרות מעודדות הוראה ולמידה מכוונת לבחינה, במקום הבנה.

 הצעת הרפורמה שהגישה פרופ' פרלה נשר, המדענית הראשית של המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך:

היא מציעה שציוני הבגרות יורכבו משני מרכיבים בסיסיים: ציונים בכל מקצועות הלימוד הנלמדים בבית-הספר, וציונים של בחינות חיצוניות כלל ארציות בעברית או ערבית, שפה זרה ומתמטיקה. כמו כן בכיתות י' בתיכון להתרכז בלימוד שמונה מקצועות:ארבע מקצועות החובה (אנגלית, מתמטיקה, ערבית ולשון), שלושה מקצועות שייבחרו מבין לימוד מדע וטכנולוגיה, מורשת וחברה, וסדנה, ראשונה מסוגה לכתיבת עבודות. בכיתה י"א וי"ב יילמדו רק שישה או שבעה מאותם מקצועות, שניים מהם בהיקף רחב מהרגיל. הרפורמה מציעה גם פיתוח קורסים בינתחומיים ולימודים סיסטריאליים, שיילמדו במשך חצי שנה בלבד.

מטרת הרפורמה:

יישום הרפורמה יביא לעלייה במספר הזכאים לבגרות ולהישגים גבוהים יותאר בבחינות עצמן.

 

האם מישהו נתן את הדעת  על כך ועשה את "חשבון-הנפש" לאחר כל רפורמה? כדי שהעוסקים בכך יהיו כשירים, בקיאים וחיים את לפני ולפנים את "הנושא" שעליו הופקדו, וגם למנוע מנוי אקראי של "מקורב" זה או אחר! 

מה שהיה הוא שיהיה !

קטע זה פורסם בבלוג הישן שלי ב- וואלה / 5/7/2013