יום שלישי, 14 ביולי 2020

שלמה שפירא: סימנים דתיים שהפכו עממיים ביהדות בגדד (מי שיודע עוד שישלח לי, בתודה)

שלמה שפירא

סימנים דתיים שהפכו עממיים ביהדות בגדד 
(מי שיודע עוד שישלח לי, בתודה)

1. בכל ספר דתי, הספר הסתיים בעמודו האחרון ב- "ת.ו.ש.ל.ב.ע." - במלים זה קיצור המשפט "תם ונשלם שבח לאל בורא     עולם". כשהייתי ילד שאלתי מה פרוש ודודי  אליהו אמר שהכוונה "תאל וודדי שקאזה לאבן לבית עאממך", כלומר: "בו תגיש קערית לeבן (leben) לבית דודך". הדוד רוצה להבטיח שי לעצמו.

2. אחי עזרא עבד בכמה מקומות מסחר בניהול חשבונות. היה חאג' עשיר שמוכר בדים והיה שיעי אדוק שומר מגע עם יהודי,שאת אחי אהב אבל את היהודים שנא, (כשהלך לבית-הכבוד היה לוקח עמו כד של מים להתנקא אחרי עשיית צרכיו).
הוא התנה תנאי מאחי, שלפני שהוא מתחיל לעשות חשבונות ההכנסה-ההוצאה מאתמול שיכתוב את הברכה שהייתה שגורה בכל הסוחרים בשוק, בראש הדף, לפני התאריך של היום. הברכה הייתה בעברית והחאג'י אולי לא הבין מה משמעותה והיא , למעשה, ראשי תיבות של הפסוק: "בשם השם נעשה ונצליח" וראשי התיבות נכתבו כך: קו שיוצר לולאה ובצד הימין של הקוו כותבים את האות ב' ובעיגול הלולאה כותבים את האות ה' ובסיום הקוו מימין כותבים נ' למעלה לקוו ו- וו' מתחת לקוו, והחאג'י היה בודק את אחי אם בצע זאת.

14.07.2020

תגובה 1:

  1. יפה מאוד. מקווה שישלחו לך נוספים, ובכישרונך תעלה אותם על הכתב.

    עדנה שפירא

    השבמחק

תודה רבה!