יום חמישי, 30 ביולי 2020

שלמה שפירא: חבלי מושבה

שלמה שפירא

חבלי מושבה

בשנות החמישים האהבה למושבה הייתה אהבה כמו לארץ ישראל:
"צאנה צאנה צאנה צאנה / צאנה הבנות וראינה חיילים במושבה". אני וחברי הילדים במעברה היינו מטיילים כל יום אל המושבה - ממעברת רמת השרון מול הכפר הירוק של היום שחוסלה אל רמת השרון המושבה. אבי יצחק גורג'י נקלט בקופת-חולים ולעבוד כאח ורוקח בעוברו יום פה יום שם במושבים בין כפר סבא לפתח תקווה. בשנה הראשונה לעבודתו הכריחו אותו לנפוש שבוע בבית הבראה "ארזה" ליד ירושלים. כעבור שבוע הוא חוזר אל המעברה ושר לנו את השיר "צאנה צאנה...". הכרתי את השיר ואמי קינאה באישה שלימדה אותו את השיר בהבראה ועוד בא ומראה לה איך יושב על כיסא נוח ליד כיסאה של אישה.
כך שהמושבה שיחקה עמוק אצלי במעברה.
בחג יום העצמאות שלי בארץ לקחו את תלמידי בית הספר במעברה והלכו לראות סרט על עצמאות המדינה במעברה.
והנה היום אין מעברה ואין מושבה. המושבה הפכה לעיירה (כמו בעיירות של שלום עליכם) 
ועדיין אנחנו סוחבים עצמנו בתבלינים מהשממה אל השממה ולהפך.
השיר שכתבתי מבכה את העלמות הקיבוץ והמושבה.

חבלי מושבה חבלי קריעת הדורות                           
ביקורת שונה חדשה ומשונה בקריאת הנשמות
איך התחילו בך מושבה זעזועי דרך 
את באותה דרך ולא באותה דרך  
כוונות חושים ומובנים שונים ומשונים
חבלי מושבה חבלים בם זקנת בעשׂרים שנה 
כבר בך נפש עצובה לילות נודדים 
כבר לא תספיקי ללמוד על אדמה על עבודה ומלאכה על חרות עם אהבה של אישה 
הפסקת לכת הפסקת לצעוד עם חיבור קסום ולבבי מן הנשמה לאדמה ומן האדמה אל האדם שעל פני האדמה.
חבלי מושבה, חבלים כי פשטו על אדמותייך ספסרי קרקעות וקבלנים מתעשרים 
באותו זמן התעקשתי להניא אותך מכך, טעותך עבֵרה מרה 
יכולת להסתפק במה שיש, היית מאושרת במה שיש.

חבלי מושבה חבלי מחלף עם תהום מעשֵׁן, עשׂרה כבישים, עשׂרות רמזורים, אצבעות כריזה 
אין באדמתך שביל בלעדי לאנשים צועדים בשקט ובהנאה.
חבלי מושבה, בית-קולנוע אינטימי הפכת  לקניון ענק חולב כספי אנשים ללא לאות ללא חמלה.
חבלי מושבה, כמה חבל שכבר אין בך לא מצליב לא שום לא קטנית 
דמיעת הבוקר בנבטים  אין, צמחייך טרשים.
זעקי מושבה מן השמים - חולבים אותך מבטן אדמתך 
על פנייך מתנוססים מגדלי בבל 
איה חושייך לשׂדות ירוקים!

4.11.2015


תגובה 1:

תודה רבה!