שלמה שפירא
ברֶם פאול, יליד 1919, בלידה היה סלוסער / קורות פרטיזן שברח מן השבי הגרמני / מדף שמצאתי!
קניתי ספר ב"שוק הפשפשים" ביפו, ומצאתי בתוכו דף הפניה למעבדה/מכון רנטגן/מכון פיזיקלי מטעם קופת חולים מכבי, אשר לא רשום בו שום פרטים ובגבו רשומה כותרת " 13.2.80 ברֶם פאול, 1919, לידה" ומתחתה שורות רבות, בכתב-יד ברור סדור יפה בדיו שחור, המגוללות קורותיה של משפחת ברֶם משנת 1941,, שבלידה היה שמה סלוסער בזמן השואה. לדף הזה משודך דף קטן ובו התחקות אחרי ענפי המשפחה.
את הדף מצאתי בתוך הספר: "מי ומי בישראל / 1973", מהדורה שניה, ברונפמו-כהן הוצאה לאור, 1973
תמוה בעיני איך תיעוד חשוב כזה, שמישהו עמל מאד כדי לרושמו, נשכח בתוך ספר שנזרק, כנראה, והגיע לשוק הפשפשים.
רשמתי את תוכן הדף כפי שהוא עם כל שגיאות הכתיב!
בלידה היה סלוסער,...משפחה טובה 3 אחים ו' 2 אחיות. התחתן (אשתו בהריון) ב' 1941. יום אחד בבוקר התנפלו גרמנים גרשו היהודים לרחובות אפילו בגאטקעס. האם עמדה שמונה...וגושו כולם החוצה. העמידו בחמישיות ברחוב הראשי וצוו להתקדם. בסוף הרחוב עמד ה ביצירקמייסטר עם עוד סבוליצים ועם היד ציווה לימין ולשמאל. לשמאל הלכו זקנים, ילדים, חלשים (הרוב) לימין צעירים חזקים, השמאליים קבלו מיד מכה בראש עם מקל ונאלצו ללכת על 4 בכוון הקַזַרמות כ 1/2 ק"מ מאחורי הקזרמה היה מוכן קבר המוני. התפשטו לגמרי ונהרגו ה 800 הלכו ימינה ונשארו כ' 6000 נהרגו. ברם ראה זה, הבין, נצל שהגרמנים סבו ראש - הוא דחף את אשתו ימינה וקפץ אחריה "לניצולים". כך נשאר ונשלח לגיטא. ה 800 נשלחו לעבודות. הוא נשאר לבד מהמשפחה. העבודה שלו היתה בסוף העיר בקרבת פולברך. התידד עם בעל הפולברך , בעד 5000 רובל, קנה דוקומנטים אריים. יום אחד ברח עם אשתו וילדה ( 6 חדשים) והתחבה בפול=בזַאקודעווע ברח כ' 10 ק"מ מלידה, שם שלט פאַרָאבעק של הפריץ וחיבה אותם הפארובוך היה בקשר עם פרטיזנים וכנראה החביא עוד יהודים. לפולקים הלבנים נודע ובאו טפסו אותו ואת בנו, הרגו האשה תפסה את הבן השני ואת הילדה של ברם וברכה ליער. ירו אחריה ולא פגעו. אז גם נהרגה אשתו של ברם. ברם עצמו קנה חודשים קודם רובה בעד 200 רובלים והלך לפרטיזנים - שם היה רזֶו דציק-היה שליח-מהשטאב של בריגדה קירוב עם האוטרדים. השטב היה ארפיהנימַן באליבוקֶר פושצה. האשה עם הילדה ברחה ובאו לפרטיזנים. לברם קראו Valet, כשהיה בא לניאמן קרא: היי לודקה - כבר הכירו אותו, שלח לודקה (סירה) לעבירו על הצד השני.
הגרמנים עשו אובלבה. היה קרב. הפרטיזנים ברכו, התפצלו. ב רם עם עוד 2 יהודים ברכו. הסתובבו עם אפיסת כוחות לגמרי. כבר לא יכלו ללכת. אכלו עשב, התנפחו הרגלים. לא ידעו לאן לפנות.פעם הגיעו לפולבַרִק נכנסו לדיר חזירים על 4 זחלו. הגיעו לקוריטעס ושם היו אוטריבעס+תפוחי עדמה אוכל של חזירים. עם הידיים החלו לאכול זה ביחד עם החזירים ונתנו צידה לכיסים. הלכו לשדה וישנו. התעוררו. חזרו לבית עם הרובים וצוו שיראה דרך הוא הלך איתם 4-5מק,מ ואמר שפה אין גרמנים. ברוב פגשו עוד קבוצות פרטיזנים שהחלו לחזור. הביַא לופולקים הרגו הרבה יהודים, שפגשו ביערות. על הנימן היתה שקלנה גורה ושם מפעל לזכוכית וכ' 40 גרמנים השף שלהם היה ידוע כצורר יהודים היה נטפס על ידו הוא היה ברצחנות קורא אותו לחלקים לגזרים, התעולל והורג. יום אחד עשו תכנית:
שלחו פרטיזנים יהודים לכפר חַאפ^עניעללַא כ' 12 ק"מ מהניעמן, לא רחוק מהשקלאנאגורה.
הפרטיזנים הוציאו את הפרות החוצה. הרגו את העופות, השתוללו. ידעו שמישהו ברח לגרמנים ויודיע. כך היה. ראו איכר רץ לשם. כעבור 3 שעות יצאו הגרמנים על מכונות לעבר חאפעניעללא. כמה מאות מטרים מהכפר ירדו מהמכונית והחלו להתקרב לכפר. ואז ה פרטיזנים שחיכו להם בזסאדסקה פתחו באש, הרגו 35 גרמנים, כולל השיף הצורר יהודים. מי שהוא חתך את הפענים והכניס אותו לפיו. שמו אותו כך עם הפנים כלפי מעלה, על השלג, וכך קפע. היה ברור שיבואו גרמנים מליצה ורצו שכך שימצאו אותו. כמובן שהפרטיזנים לקחו את הבטעריות ועוד נשק ודברים אחרים מהמכונית וברחו.
חזרו לליצה ס,ה 80 יהודים מתוך 12 אלף. לקח את הילדה מהגויאה, שלא רצתה להחזיר. אבל לקח כי התחתן עם אישה שניה מעירה יהודית אחרת סמוכה נולדו לו בן ובת. נסעו לגרמניה ומשם לארה,ב לפורטלנד( Mein). שם עבד כמו משוגה. בא ארצה. הבת שניצלה גרה בירושלים, בעלה הוא פרופ ביודאיקה בירושלים. והיא מורה לאנגלית. הבן נשאר בארה"ב הוא טכנאי אבל אשתו לא מסכימה שיבוא מלוכלח וכ'. אבא לא הצליח לראותה לפני החתונה , הבת דתיה...
4.03.2013
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!