שלמה שפירא: מה סוד "שורשי המשטמה בין מפא"י והרביזיוניסטים ?"

שלמה שפירא

  

  

מה סוד "שורשי המשטמה בין מפא"י והרביזיוניסטים ?" 

השאלה מספרו של שלמה לב-עמי: 

"מעימות לאיחוד - במחתרת. עם ומדינה. התנדבות. חינוך" ל- שלמה לב-עמי, הוצאת עמי, ישראל, תמוז תשל"ו. 

(שלמה בן-עמי, מבכירי האצ"ל ומוותיקי תנועת החרות, לא סיים בית ספר עממי. זה לא הפריע לו לעשות דוקטורט בתולדות עם-ישראל וללמִד באוניברסיטה). האם מבטא משהו בנושא זה, מהצד הרביזיוניסטי?

  

בספר ישנם מכתבים שנשלחו לאישים ולמערכות עיתונים שונים, עם הערה "סרב/סרבו להדפיס"!

  

אביא קטעים מתוך הפרק "על דמות ישראל ועתידה" ובחרתי קטעים מתוך העמודים 89-91 שיתנו את האווירה שמה כותב הספר רצה להעביר לקורא ולכולנו. האווירה הזאת מצויה לאורך כל הספר:

  

עלינו לקבוע שני דברים:  (מתוך "בסער", ח' כסלו תש"ט -1948, שכתב מפקד בני-אצ"ל)

א) - המשטר במדינה טעון תיקון.

ב) - עלינו לתת את חלקנו בתיקונו.

היות ומראש ברור כי מי שיהא נאמן יותר למצפון האומה והמדינה, יהא מועיל ויעיל יותר בתיקון המשטר בישראל - עלינו לשאוף כי קודם כל תנועתנו תהא בעצמה נאמנה למצפון האמור. אם נטפח תמיד את מדת היושר בשורותינו ונשמור כי יקוים; אם נגנה את העוול ולא נרשה את קיומו; אם לא נשכח בכל עת ובכל מקום את ה"הולך תמים ופועל צדק" - תהא לנו תקוה למלא את תפקידנו בתיקון ותיכון משטר יותר טוב במדינתנו. באם רק נדבר על תיקון המשטר או נבקר אחרים על שאינם ראויים להשליט משטר טוב במדינה, לא רק שלא נזכה להקים משטר כזה, אלא שלא נצליח לשומרו אפילו בשורותינו.

הגיעה סוף סוף השעה שגם את תורת-חיי המדינה - כמו תורת המלחמה - שהתווה לנו ז'בוטינסקי, ננסה להגשים הלכה למעשה. אם נמשיך ונגביר את אשר פעלו בית"ר והאצ"ל בשטח זה אזי יש סיכוי כי נצלח גם לתעודה זו. יש להקים טיפוס מחודש של אזרח עברי שיאצור באופיו מקסימום של תכונות חיוביות. האזרח החדש, המתבגר במדינתנו, צריך להיות יותר כנה ונועז, פשוט ונבון, הגיוני ומעשי, נאמן לעם ולמולדת ומסור לשאר החובות. את מלאכת הקודש הזו עשה נעשה קודם כל ע"י חינוך עצמי וחינוך הנוער. דרכי חינוך אלה דורשים הקרבה רבה ומתמדת, עד אשר יקום דור שידחה אינסטינקטיבית תכונות שליליות; שהשקר יהא לו לזרא ולא ישלים עם עוול. במצב כזה לא יחזיק מעמד כל משטר שאינו צודק ואינו טוב. עצם התהוותו של דור שכזה, היא הערובה הנאמנה ביותר לתיקון, לתיכון וקיום משטר צודק וטוב במדינתנו.

החלטנו ליטול עלינו משימה כה קשה, הבה נסיק כיאות את המסקנות המתאימות. ואם לא  זמן רב נשאר בודדים בדרכנו זו ורבים ילכו בדרך זו - נחוג אתם את חג ניצחונם - ניצחוננו.

  

מ- "מגילת היסוד של 'אגודת נוער בני-האומה' - 3.12.53 / מאת הועד היוזם. (הערה: "מעריב" סרב להדפיס)

  

בשנה השישית לקום "מדינת ישראל" - נאספנו צעירים וצעירות מישראל, ילידי שבע גלויות ובני הארץ, לקול הקורא בלבנו לומר:

חלום היה לעמנו וחזון לנביאינו; שמונים דורות של שעבוד שמרו על נדחי האומה בנכר, עד שהופיעו מבשרי הציונות וקמו חלוציה הראשונים. מאז יגעו חולמיה -לוחמיה כשנות דור ומחתה. יזע, דמע ודם הקריבו להגשמת תקוות ישראל עד אשר נשלמו שלבי הנדבך הראשון לסוכת דוד הנופלת הלא היא - "מדינת ישראל". כה סערה הארץ מחדוות היצירה ההיסטורית, עצמה התעוורות הגולה להתנדב ולעלות לציון. השתומם העולם כולו וקלון עם נודד הומר בהוד. כי צמאה האנושות לדבר אמת, ולרעיון גואל.

אך ידוע כי שיבת ציון רק החלה; אדמתנו נגאלה רק בחלקה ומזיגה מקורית של תרבות ישראלית רוממה, טרם נצרפה; דמות האזרח הישראלי המובחר טרם עוצבה ואף עצמאותנו הכלכלית והמדינית אינה שלמה ומוצקה. והנה נדחפת מדינתנו למבוך בכוח סערת-יצרים, רבים ושונים, הנאבקים בה בערבוביה: שכרון-ניצחון-המדינה וחסרון תעוזה מדינית; פריקת עול ושאיפה לגדולות; התעוררות ממלכתית ואנחת רגש נחיתות; התלהבות ממעשי גבורה ואדישות לערכים מקודשים; התרגשות מגודל השעה והתחמקות מתביעותיה; בטחון עצמי והעדר כשרון התעלות; גאווה לפעלנו וגחוך התרוצצותנו; רוממות אידיאל בגרוננו וחרב "אני מעל" בידינו; מחילה לזר ואיבה לאח...כי ניגודי שררה ותלות, אנוכיות והקרבה, הערצה ואכזבה, שאננות וחרדה, שפע ודלות - מצויים בתוכנו בהבדלים ניכרים, המשמשים חומרי הרס וארס לריב אחים בידי המפלגות, האוכלות בלשד האומה בכל פה. מצב זה מוריד את המתח הלאומי עד לאימה ומשחית את המוסר האישי והציבורי עד לאסון -

ועד אנה אנו באים?

...כי מצא נמצא הד בלב זקנים, מתנדבים צעירים, ואת הבנת העם שיתלכד בפועל כנה זה. ובזכות מוסר קרבננו, יחדיו נוקיע את העוול והחטא וננדה את האנוכיות והשחיתות; נלחם למען משטר של צדק ושוויון- ההזדמנות, משטר של אמת ויושר. ייכון המשטר החדש, המקווה והמובחר! מנוע ימנע את הרס המדינה, רום ירוממנה ויצעידנה לקראת הניצחון העתיד לבוא. 

הערה: 'שלמה לוי' שלח לדוד בן-גוריון מכתב ביום ראשון לאייר, 9.4.54, ברוח ההשקפה הרואה הכרח בליכוד לאומי חלוצי בעם ובן-גוריון לא השיב על מכתבו!  (עמוד 92)

  

 13.05.2013