שלמה שפירא
שנת 1963, להיזכר מה אז היה ידוע על "הצופן הגנטי",
"הצופן הגנטי": מאת: אייזק אסימוב, תרגום מאנגלית: ר. וד. פלק בעריכת רבקה נדל, הוצא לאור ע"י מפעל תרגומי המדע הישראלי, 1963.
התוכן:
המהפכה, תורשה וכרומוזומים, הראשון בדרגת החשיבות, שפת הכימיה, אבני הבנין של החלבונים, הדגם של החלבונים, איתורו של הצופן, התרכובת "לכלוכית", משרשרת לחלזונית, שיתוף פעולה של הגדילים, השךיחה השלוחה מאת הגרעין, פיענוחו של הצופן, העתיד, מפתח.
מ-עמוד 175: העתיד - הנדסה תת-תאית - היבוא היום בו נשיג את מטרתנו הסופית ונוכל לכוון את התפתחותנו בתבונה ובדעת לקראת חיי אנוש טובים יותר ומעולים יותר?
מה ילד יום - אינו עניין של תעשיות כימיות חדשות בלבד. ידע מוליד ידע והמחקר בתחום הביולוגיה המולקולרית טומן בחובו גדולות ונצורות...ובזה תיפתח הדרך אל "מיפוי הכרומוזומים" המדויק. משימה זו לא תהיה קלה. אולם, ההתחלה כבר נעשתה. ב-1962 הודיע רוברט ס. אדגאר, מהמכון לטכנולוגיה של קליפורניה, כי עלה בידו לקבוע את מיקומם של כמחצית הגנים שהיו בנגיף מסוים, לאחר שעמד על טיבו של האנזים המסוים ב- רנא-השליחה...
רק עתה מתחילים להבין מעט מהו היסוד הכימי של השוני בין הרקמות...במקרה שכל האמור יתאשר ויוכח כנכון, הרי לא מן הנמנע הוא, שנמצא את הדרך לשחרור הגנים מעוצריהם. הייתכן, שביום מן הימים נוכל להביא את גדם הזרוע הכרותה לידי כך שיצמיח יד חדשה? בשביל זה נצטרך לבטל צחילה את ייחודם של תאיו השונים ולאחר מכן לאפשר להם לגדול ולפתח שוב את תכונותיהם הייחודיות. האם נוכל לקחת חלק כל שהוא מהרקמה העוברית או מהביצית המופרית ולכוון אותו שיפתח רק לבבות, או רק כליות, במידה שאלה יהיו דרושים לנו לשם העברה?
אין כל הכרח שנסתפק ביכולת לתקן את מומי הגוף בלבד. ייתכן, שנוכל לבצע תיקונים בעלי אופי כללי יותר, כגון - איזונו של שווי המשקל ההורמונלי שנתערער מסיבה זו או אחרת, או הוצאתה של מחלת הסרטן מכלל אפשרות.
אולי נאפשר יהיה לאתר בכרומוזומים את מקום הליקויים הקשורים במחלות התורשתיות ובהפרעות בפעילותו התקינה של המנגנון הכימי של התא? מכאן ניתן יהיה להגיע לאבחונם המוקדם של המצבים, המתגלים בדרך כלל בגיל גבוה יותר. אולי יתאפשר לגלות אפילו את הפגמים הקיימים בכוח. הכוונה לפגמים שאינם באים לידי גילוי, משום שבאחד משני הכרומוזומים הזוגיים של פרט מסויים, מצויה מולוקולת דנא נורמלית, שאינה נותנת לפגם שבכרומוסום השני, להתגלות. פגם כזה, הקיים בפרט מסויים רק בכוח, עלול להופיע בכל עוצמתו בדור הבא.
אפשר להרהר גם בעתיד הרחוק יותר, כאשר בני האדם יעברו באופן שגרתי את "הביקורת הגנית", כפי שכיום הם מקבלים באופן שגרתי את החיסונים השונים. מכאן, בסופו של דבר, אפשר יהיה להעמיד את הגנטיקה על בסיס רציונלי, הווה אומר, לקבוע את הדרכים והאמצעים להרחקתם של הגנים המזיקים ןלעידודם והתפשטותם של הגנים הרצויים.
יתכן, שהביקורת הגנית הכללית של האוכלוסיה, תספק לנו את הידע, אשר באמצעותו יגלו את היסודות הפיסיים של מחלות הרוח. אולי יצליחו לגלות אף את צירוף הגנים המביא למשכל הגבוה, לכושר היצירה האומנותית ולכל אותם הדברים, אשר הם עיקרה של האנושות בצורה הנעלה והאידיאלית ביותר.
18.02.2014
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!