שלמה שפירא
שנת 1923
שנת 1923 – שנה של משבר כלכלי בישוב מצד אחד והתעוררות כלכלית מצד שני (זה היה בכל העולם , כאשר בסוף שנה זו הגיע שער הדולר ליותר מארבעה מיליארד מארק !)
שנת 1923 שנה מכרעת ושנת-מפנה ליישוב היהודי בא"י בפרט ולעם היהודי בכלל
העם היהודי לא עיכל את הצהרת בלפור מיד ורק לאחר מספר שנים הרגיש מחויבות מעשית לרעיון ה"בלפורי" ויצא לדרכה המעשית – המחויבות לדרך !
המחויבות לפריסת יישות יהודית ציונית בצביון יהודי .
משנה זאת מתחילה להצטמצם האגרריות בארץ ונרקמת שיטה משקית חדשה בארץ במטרה לפתח את הארץ ולהכינה לקראת משק מודרני .
משנה זו מתחילה מלחמת העצמאות הכלכלית שלנו .
משנה זו מתחילה כמעט מלחמה ולא מלחמה לעולה אל הארץ שלא "ירד" לתפוצות העולם
(והיו סיבות רבות לכך !)
ההסתדרות מוסיפה נדבכים מהותיים בתוכה כמו : מתחילה התאגדות מקצועית ונפתחת
"לשכת עבודה" ראשונה בארץ , הקמת "חברת עובדים"
ו"והחברה לעבודות ציבוריות"
דאגה לתעסוקה בשעת משבר כלכלי ,
פניה לשלטונות לזרוז ולהגדלת עבודות יזומות (במקרה זה ממשלת המנדט)
מלחמה בספקולנטים ובספסרים
שביתות והפגנות ליגיטימיות לשיפור מצבים כלכליים אנושיים , כאשר כל אחד היה מוכן לעבוד
בכל עבודה ולהתפרנס (בשנת 1923 היתה השביתה המאורגנת הגדולה הראשונה בארץ )
נסיונות ומעשים לשילוב העובד העברי וגם הערבי בשיטה המשקית החדשה
(הקמת ארגון פועלים יהודים וארגון פועלים ערבים במטרה לשילובם יחדיו)
נסיונות להשבת זרימת ההון הפרטי לארץ ואף להגדילו .
הנחיות לעזרה הדדית בתוך המושב ותמיכה הדדית כלכלית בתוכו .
כוחו של דוד בן-גוריון מתחיל לצמוח ולגדול והוא מחליט לנסוע כנציג ההסתדרות הכללית
לתערוכה חקלאית במוסקווה (ולמה דווקא למוסקווה החקלאית ?)
בנק מזרחי טפחות נוסד בשנה זו
ועוד ...
על השביתה הגדולה בשנת 1923 כותב "חנן ציוני" בספרו "במסלול הערכים " :
"בהתחלת אב תרפ"ג בימי המשבר בארץ , סוף העליה השלישית כשמאות פועלים חלוצים חנו
באפס עבודה באוהלים על שפת הים בתל-אביב , לשכת העבודה של ההסתדרות היתה מחלקת
שנים או שלושה ימי עבודה בשבוע לפועלים .
קם קבלן אחד מיפו בשם מזרחי והכריז על פרטנזיה שלו לא לעבוד עם פועלים מאורגנים
בהסתדרות הכללית , ... כל יום עבר המון פועלים מחוסרי עבודה על ידי אותו בנין שהוא
בנה במרכזה של ת"א ברח' אלנבי ... וכשנגשו מחוסרי העבודה ודרשו חלוקה בעבודה לא
נענו לדרישה צודקת זו וגם לא רצה לשמוע עליה . זה הרגיז את הפועלים מחוסרי העבודה
והם לא נתנו לעבוד בבנין זה ... מועצת פועלי יפו-ת"א התערבה בענין זה והציעה דרך של
הסכם ... הצעה זו דחה הקבלן ופועליו . כן הזמין משטרה (המשטרה האירית!)
ונאסרו שני פועלים ... מאורע זה בחוצות ת"א עשה רושם מדכא על כל התושבים ...
היו חששות שבינתים תבוא שוב המשטרה ותערוך טבח בקהל . ואמנם החשש לא היה לשוא ,
כי בעוד רגעים אחדים אחרי שההפגנה התפזרה , באו בטיסה על סוסים השוטרים האירים
וסבבו את בית ההסתדרות . בישיבת המועצה בבית ההסתדרות הוחלט להכריז שביתה
כללית למשך שעות אחדות לשם מחאה ...
2009, נוב׳ 6
קטע זה הופיע בבלוג הישן של שלמה שפירא ב- וואלה
שלמה שפירא
השבמחקח. נ . ביאליק
על העבודה הזרה –שנת 1923
"... סימן רביעי למחלות השעה , העבודה הזרה .
הכיבוש הגדול של עשרות שנים , המבצר הלאומי הגדול , העבודה העברית ,
הולך ונחרב לעינינו ... כשפועלים נָכְרים ימלאו את מושבותינו ... חולה הוא
הישוב ... "
נכתב על ידי Shlomo Shapira , 5/11/2008 08:40