שלמה שפירא
מתוך חילופי מכתבים בין נתן אלתרמן ו- ד. בן-גוריון
אגרת מ- נתן אלתרמן ל- ד. בן-גוריון / לא "פגישה היסטורית"!!!!!
ההתקרבות ברובד "האנושי", החברתי, או זה המכונה תרבותי ואמנותי, היא הצריכה לעורר את עיקר ההתנגדות.
"בין המשורר למדינאי - נתן אלתרמן ד. בן-גוריון", הקיבוץ המאוחד, תשל"ב
"...הדעה, כי המגע הרשמי בין ישראל והמדינה הגרמנית, לא זו בלבד שאינו המגע הפסול ביותר, אלא שהוא אולי היחידי הצריך להיות מותר ומתקבל על הדעת...עשוי לצרוב את החושים וההגיון פחות מאשר הדברים "הקלים" הכרוכים בכך,...ההתקרבות ברובד "האנושי", החברתי, או זה המכונה תרבותי ואמנותי, היא הצריכה לעורר את עיקר ההתנגדות. דווקא במגע הרשמי אפשר לשמור על מידה של סטריליות רוחנית שאינה מעל לגבול כוחה ויכולתה של אומה בריאה, אם רפלכסים שלה, שביצר ושבהגיון, פועלים כהלכה...יש הרושם כי ראש-הממשלה אמר מה שאמר לאו דווקא כדי לתת הכשר לעם הגרמני, אלא בעיקר כדי לתת הסבר וצידוק לעצמו ולעמו, לגבי פגיגה זו (פגישת בן-גוריון עם קאנצלר גרמניה... ( ב-14למרץ 1960 נפגשו בניו יורק קנצלר מערב גרמניה קונראד אדנאואר וראש ממשלת ישראל דויד בן גוריון).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!