שלמה שפירא
חיי הפיקניק בעיראק - לאכול דג מסגוף בצל עצי הדקל!
נזכרתי הבוקר - פעם יצאנו לפיקניק לאכול דג מסגוף/ דג על האש ובטוב הלב, משפחתי - אמי ואחותי הגדולה, דודה אחת וכמה דודים מצד אבי היו שרים על בצרה:
"אחיא אמות על בצרה, בצרה פיהא זובייר פיהא..." (אם למות - למות בגן העדן בעיר בצרה).
הייתי ילד קטן. שמעתי. אז שמעתי!
כנראה, במציאות כלכלית טובה ובהרגשה טובה, אדם קשור לסביבתו, למרות שהיא לא באהבת לבו. מילדות חלמתי על ארץ ישראל וזהו זה!
בעיראק יש חיי לילה - בארים, שרים אופרות, מנגנים ביצועים מדהימים בפסנתר, המבקר מן המערב ימצא גם פינות חמד למערביותו.
אזכיר - שאותו שיר על "בצרה" בהדגשת ה- "זובייר" - חיילים בריטים גילו בעיר "זובייר" מאות גופות שהוצאו להורג בידי שרות הביטחון של סדאם חוסיין.
פעם - זובייר נחשבה למוקד סוני, בניגוד לבצרה השיעית הסמוכה. היום - יש בזובייר מיעוט סוני .
זובייר נקראה בשמה מכיוון שאחד מהצחאבה (מלוויו) של הנביא מוחמד היה אל-זובייר בן אל-עוואם ובזובייר נקבר.
אם נזכור - "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים. המהדורה המוטעמת: זָכַ֙רְנוּ֙ אֶת־הַדָּגָ֔ה אֲשֶׁר־ ..." במדבר פרק יא' פסוק ה'.
במקרה היום פגשתי באקראי אישה מבוגרת שנולדה בבגדד/עיראק וזוכרת את השיר שרה לי את תחילת השיר שזכור לה מעיראק:
השבמחק"אחחיה וואמות על באצרה - חאללית בגאלבי חאצרה. אלבאצרה ביהא אחחירבייה ביהא אלנאכיל ו-זובייר וביהא אלח'יר..."