שלמה שפירא
"הדוקטרינה הצבאית של ישראל: הגנה והתקפה" (קו אדום) ל- אריאל לויטה הוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף המרכז למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל-אביב, 1988
בשנת 1955 - היה שינוי בתפיסת הדוקטרינה הצבאית של ישראל לגבי עקרון הפתיחה במלחמה
תפיסת הבטחון שלנו בבסיסה היא הגנתית - אך מיושמת על-ידי צה"ל, שעיקרו התקפי.
דמיון בין דברי יצחק רבין לדברי בן-גוריון
"...במהלך שנת 1955 החל מסתמן שינוי בהתייחסות הישראלית למלחמת מנע ומתקפה מקדימה, כפועל יוצא של התגברות האיום מחד גיסא, ושיפור הדרגתי ביכולתו המבצעית של צה"ל, מאידך גיסא, תוכניות צה"ליות למלחמת מנע נגד מצרים, ולפחות מכה אווירית יזומה, הוצגו לרמטכ"ל ולשר הבטחון מספר פעמים במהלך 1955 וראשית 1956, ונפסלו על ידי בן-גוריון והממשלה
ומצירוף של שיקולים צבאיים ומדיניים. בן-גוריון נמלך בדעתו רק לאחר שהבטיח לישראל סיוע צבאי, הגנה אווירית ומטריה מדינית צרפתית, והוסר האיום של מעורבות צבאית בריטית נגד ישראל..."
"...בעוד שישראל נשארה דבקה בעקרון העתקת המלחמה לשטח האויב במשך כל השנים, וזאת למרות הקושי הגובר והולך להוציאו מן הכוח אל הפועל...,הרי שבכל הקשור למרכיב השני של דוקטרינה התקפית - פתיחת מלחמה על-ידי ישראל (במסגרת מלחמת מנע או מתקפה מקדימה) חלו תמורות רבות במהלך השנים. בתקופה הראשונה שמתום מלחמת השחרור ולפחות עד שנת 1955, לא אימצה הדוקטרינה הצבאית של ישראל את עקרון הפתיחה במלחמה..."
"...עוד יתרון חשוב היה לערבים: היוזמה, כי הם היו התוקפים. בידיהם לבחור להם בכל פעם את היישוב שאותו יתקיפו..."
"...מדיניות הבטחון הבסיסית של ישראל היא, שבנסיבות של היום, מול האיום הקיומי של צבאות ערב, המטרה היא, בראש וראשונה, להרתיע ממלחמה. אם כושר ההרתעה שלנו אינו מספיק - יש להכריע בצורה המוחצת ביותר - על ידי פגיעה מירבית בכוחות המדינה או המדינות שיתקפו אותנו, תוך הישגים טריטוריאלים מירביים -כדי להביא להפסקת אש, על פי בקשת הצד השני, בתנאים הנוחים למדינת ישראל ובמהירות המירבית. הפירוש המעדי של הדברים הוא שבמקרה שההרתעה לא תספיק - יהיה עלינו להעתיק את המלחמה אל שטח האויב. המשמעות היא, שתפיסת הבטחון שלנו בבסיסה היא הגנתית - אך מיושמת על-ידי צה"ל, שעיקרו התקפי.
אין ספק שהדמיון בין דברי יצחק רבין כיום לדברי בן-גוריון בזמנו הינו רב ביותר..."
19/10/2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!