שלמה שפירא
על החלטות למתן פרסים
זה היה בנובמבר 2009 כאשר לפתע מצלצל הטלפון ומתקיימת שיחה ביני לבין גב' נוזהת קצב (יו"ר אח"י)
במוצאי שבת צלצל הטלפון ונלחש באוזני שהייתי מועמד על-ידי גב' נוזהת קצב לקבל פרס אח"י ונדחיתי בגלל ויכוח בין חברי מתן הפרס לשנה הבאה .
האמת, שלא צפיתי למועמדות לפרס ולקבלת פרס , כי פרס ניתן כשאתה טוב בשעתו וטובים המעניקים אותו. לא סמכתי על כמה מן המעניקים אותו כי, לטענתם, "יש לי תמיד מה להעיר".
היום - אני כבר לא כותב ספרים , איני שותף פעיל במחמאות ליוצרים, אין לי קליקה משלי ואף פעם לא הייתה קליקה משלי
ויש עוד סיבות שונות ומשונות שלא אקבל פרס.
כך שאני מבין את ההחלטה שהתקבלה מאחורי הקלעים
ואני לא מקנא במחליטיה על מה שקורה ביושרם ובמצפונם.
אי אפשר לטאטא שיקולים זרים ושיקולים טובים אינם מתבשלים במכוון על אש חמה וחובקת.
קבלת פרס היא גם תוצאה של תן וקח, לפעמים תוצאה של חוזה לא כתוב בין הנותן למקבל
מקבל הפרס, הוא קודם כל פרס לנותן מאשר למקבל.
בשבילי - תמיד חשבתי לזכור את האימרה "שונא מתנות יחיה" ובמקרה הזה "שונא פרסים יחיה". אני חי שלם וביושר!
11/7/2011 02:41(פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- "וואלה")
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!