שלמה שפירא
חלוציות עליך עם ישראל בציון
בספרו של "אריה אזולאי" מהשנה (2013) הוא מצטט את "שמעון פרס" למיהו "ציוני" - "...דרך ותרומה...נותרת נאמן לערך ולדרך, הגשמה חלוצית וציונית, טוהר מידות ציבורי, ומעל לכל לב אנושי הם מרכיבי התמהיל אשר מנחה את דרכך ואת תרומתך..."
פעם - כשדיברו על שליחות, דיברו על "שליח" שעבר שלבים בהכשרה ובהגנה למען הכלל. ומנהיג שדיבר - דיבר על עמידה כעמוד אש בראש מחנה.
"אליעזר שביד" בספרו "הגשמת יהדות וציונות במדינת ישראל" קושר יהדות וציונות יחד כשכותב על הגשמה חלוצית, בוגרי תנועות הנוער החלוציות, על הגשמת הציונות החברתית-רוחנית.
"מכבי הצעיר" דיבר על שינויים בחברה תוך תשומת לב לתת קו ברור של הגשמה חלוצית.
ומה קורה אצל עולים מארצות ערב - בעיתון "על המשמר" (משנת 1951) נכתב: "התנועה החלוצית בראש מפעל הגאולה של יהודי המזרח מותאמת לתנאי המקום לכל פער בדגש על צעירי היהודים לא נתנה דעתה על עלייה לישראל...וחיי הגשמה". עליית הנוער ניסתה לשבץ צעירים מזרחיים ורובם עזבו כעבור זמן קצר כי לא נקלטו בקיבוצים והיו סיבות שונות, שזה פרק אחר בפני עצמו.
חבל! כמה חבל! למדר לפחות חצי מתושבי ארץ ישראל מן ההגשמה החלוצית המוצהרת, כאשר רבים מעולי ארצות המזרח היו "חלוצים" בנופך קצת שונה ונזרקו ל- "חלוציות" בלי התחשבות ותשומת לב ראויה.
איפה כל החלוצים ההם היום: לא הגשמה חלוצית, לא הגשמה חברתית - כמעט כולנו מדברים על הגשמה עצמית.
" אני עולה לירושלים...אני אשים פתק אחד או שניים בחומה האלוהימית אבל לא לשם שמיים אלא לשם הגשמה עצמית"
כך כותב "אריק ברמן" בשירו.
ומי היום מבקש להדביק פערים ב- "הגשמה עצמית", אם לא יוצאי עדות המזרח!
14.05.2023
"עזרא" - אחי, שהיה בן 24 בעלותו ארצה, חלם עוד בעיראק להיות בקיבוץ. הסוכנות סידרה לו להיות בקיבוץ בעמק הירדן. כעבור כחודש העדיף לחזור למעברה, כי הרגיש שיחס הקיבוץ אליו כמו אל עובדים הזרים של היום.
השבמחק