שלמה שפירא
עורביות
ויהי גם העורב מן
הטמאין מן המלכלכים מן המשׂטינים בתיבת-נח.
והעורב נשלח ראשונה
מן התיבה, כדי להיפטר מלשלשתו
וכאשר הוסרה לשלשתו
מן התיבה ומן כל הנמצאים בתוכה,
רק אז יצאו כולם מן
התיבה אל הארץ נקיים מבפנים ומבחוץ, בהובלה בהכרעה ובלא רוע.
גם הקדוש-ברוך-הוא
יודע ויידע אותנו בהכרעותיו.
תכלה שנה ועורביותהּ!
אמר ריש לקיש: תשובה ניצחת השיבו עורב לנח, אמר לו: רבך שונאני ואתה שנאתני.
השבמחקרבך שונאני - מן הטהורין שבעה, מן הטמאים שנים. ואתה שנאתני - שאתה מניח ממין שבעה ושולח ממין שנים,
אם פוגע בי שר חמה או שר צנה לא נמצא עולם חסר בריה אחת? או שמא לאשתי אתה צריך?
אמר לו: רשע: במותר לי נאסר לי - בנאסר לי לא כל שכן " (סנהדרין קח ע"ב).
הביא את המקור - שלמה שפירא
שלמה שפירא
השבמחקתכלה שנה ועורביותה
והיה המבול. והיה העורב והיה האדם בתיבה בתוך המבול, ויצאו
כולם שוב אל העולם מן המבול...
צאו ושבו בלי לשלשת העורבים,
סעו בהובלה ובהכרעה נקיים מבפנים ומבחוץ,
מן הכנף ועד החרטום והסירו מעליכם את הפרשת-הלכלוך-העורבית,
בשביל עורבים מכונית-הזמן היא מַרְאֶה-מַרְאָה של סוג אתגר-טרף
היא סוג של אדמה חפוזה חמוצה לא שקטה מוויכוח נוקב בין האדם לעורב...
האם ניתן להפריד בין העורב למכונית-הזמן ...?
"אמר ריש לקיש: תשובה ניצחת השיבו עורב לנח, אמר לו: רבך שונאני ואתה שנאתני.
רבך שונאני - מן הטהורין שבעה, מן הטמאים שנים. ואתה שנאתני - שאתה מניח ממין שבעה ושולח ממין שנים,
אם פוגע בי שר חמה או שר צנה לא נמצא עולם חסר בריה אחת? או שמא לאשתי אתה צריך?
אמר לו: רשע: במותר לי נאסר לי - בנאסר לי לא כל שכן " (סנהדרין קח ע"ב).
פרסמתי את השיר, לראשונה, בבלוג הישן שלי ב- וואלה ב- 2011, ספט׳ 26, 07:15