יום שישי, 24 באוקטובר 2014

שלמה שפירא: 10.6.2002 / שיר

שלמה שפירא

10.6.2002


10.6.2002
היא מדברת אלי בתווך העיניים, אני מבין אותהּ.
היא מדברת אלי במעידת הכתפיים, אני מבין אותהּ.
היא מדברת אלי בנתיזת השׂפתיים, אני מבין אותהּ.
היא מדברת אלי בתזיזת מה בחום גופהּ, אני מבין אותהּ.
קולהּ השדוד ניחר בגרוני הערירי, איבדתי שבעה עולמות מנצחיותי ואף יותר.

מה אומרות עיניים לעיניים
כאשר הלב האחד מנסה ומנסה להביע ולהביע ולהגיד במלים שאיננו יכול להביע
והלב השני מנסה להמשיך ולהחיות את זרימתו כדי לא לשדר הפחד מהרבה ייסורים ורטט.
היש עוד טיפת-מזל של אור וימשיך אדם-יקר לחיות?   

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!