שלמה שפירא
מזיכרונות סוכתי, סוכת ילדותי שבעת האושפיזין היו עדי-ראיה
מזיכרונות סוכתי, סוכת ילדותי
שבעת האושפיזין היו עדי-ראיה
לשׂמחתנו בכל לילות החג
ובמיוחד בליל הושענא-רבה.
הם באו, היו יורדים ועולים , עולים ויורדים עם מלאכים
לשמוע את הרינה ואת השׂמחה ולטעום מפתיתי הבצק שכִדְרו הנשים לשׂעורים בסוכה
לתבשיל קדרה לשׂמחת-תורה.
ובסוכה הייתה האישה חכמה לא רק לקדרה,
אמי, למשל, היתה אשת לפידות
ידעה שסוכה היא נמל חי ותוסס לגאולה
על כן עודדה אותנו -הילדים- להמשיך ולהיות ערים כל הלילה
כי ילדים בלי עוונות הם נכונים ראשונים לגאולה,
גם לא כפתה עלינו הר תפילה כגיגית
כי בליל הושענא-רבה , התפילה היא
שׂמחה-אורה והודיה והדלקת הנרות לצדיקים - בסוכה - לברכה לרווחה לשׂשׂון והשׂמחה
והשירה שנצצה מהסוכה עמוסה הייתה פאורות הלל של חיים טובים בקודש
ומהקודש לחיים טובים בימי חול במשך כל ימות השנה
"וחתמנו בספר חיים טובים"!
ומהקודש לחיים טובים בימי חול במשך כל ימות השנה
"וחתמנו בספר חיים טובים"!
בזמנו נתקבלה תגובה,
השבמחקרחל ה. , 23:54 29/9/2010:
מעניין ומרגש. יישר כוח