שלמה שפירא: שתי הרצאות: פרופ' רינה לפידוס - "לבוש , מגדר ופחד מסירוס בספרות הרוסית של המאה ה-19 וה-20" + ד"ר טל דקל - בגדים , נשים ומגדר - ביקורת חברתית בעידן המודרני

שלמה שפירא

הרצאות:

פרופ' רינה לפידוס - "לבוש , מגדר ופחד מסירוס בספרות הרוסית של המאה ה-19 וה-20" 

ד"ר טל דקל - בגדים , נשים ומגדר - ביקורת חברתית בעידן המודרני

שמעתי היום הרצאה מענינת ומאלפת של פרופ' רינה לפידוס . בכנס מותר 18 (והיו עוד הרצאות!)

של פרופ' רינה לפידוס .

היא דברה על :

"לבוש , מגדר ופחד מסירוס בספרות הרוסית של המאה ה-19 וה-20" .

כל הנוכחים באולם אהבו את הרצאתה והיו מעטים שהתריסו נגדה . זאת היתה הרצאה מזווית מעניינת , מתפיסת מחקר שונה ממה שחוקרים "מקובעים" מגישים לנו . נקודות ראייתה בספרות הרוסית מאד מעניינת . פתאום עמדתי בפני חידוש מה בספרות הרוסית כי חוקר שמבין מקרוב בתרבות המסורתית-העממית-הרוסית , שקורא במקור יצירות ספרות רוסיות ושוחה בשורשי התרבות הרוסית וחי ברוסיה , לפחות בעידן הקומוניסטי שמוטיבי ההתנסות בחיים והאכזבה וההפתעה לטובה נהירים לו ,יכול לטעון אחרת או קצת אחרת במחקריו לעומת אחרים . מה גם כמו שמורים מלמדים ספרות בצורה שונה , על כמה וכמה חוקרים לא מסכמים יצירה בנוסח מחקר אחד או שניים , אלא המחקר פתוח מאתמול , להיום ולמחר .                                                                     

וזאת על חוקרים לדעת : לכבד מחקר ביחוד שמאחוריו חוקר רציני שניגש אל הטקסט הספרותי מנקודת הסתכלות שונה ואולי החוקרת הזאת מבינה בשיטות חדשות בפרשנות ותרבות בכללה ,ואולי גם קצת בפסיכואליזה ובסטרוקטורליזם ועוד .

 

חוקרת שמלמדת את דוסטויבסקי ואת פושקין , צ'כוב ,קופרין ומודעת ליצירתו של המשורר יסנין ואת השפעתו של יסנין על פן , ומבינה בתרבות רוסית ויהודית -אירופאית ומזרח אירופאית- ואיך הושפע מנדלי מוכר ספרים מגוגול , וברקוביץ מטולסטוי וביאליק מפוטבניה ומדברת על עיצוב גיבורי סיפוריו של המינגוואי וקושרת את דיוויד הולברוק וסילביה פלאת ומדברת על "ריבוי הקולות" של מיכאיל באחטין ועוד ועוד ועוד ...היא חוקרת רצינית שצריך להתברך בה .

 

לשמוע מפיה על האשה "המצוירת אחרת" בהרצאתה ? מאשה כיצור גשמי שחיה ברעב ובהשפלה ומבלי לשדר מיניות ובו בזמן יכולה להיות אשה מתחזה כתמימה אבל עם רשת אכזרית שטורפת גברים עם תיאור של התרחבות לגביה בסוף המאה ועשרים    (כאשר הגבר יצור רוחני שאין לו הפרשות בכל פתח! ) ? שקומם כמה מן הנוכחים באולם שהנוכחות בו היתה בעיקרה נשים ולמרות שדובר גם על הגבר "המצויר אחרת" - אני הרגשתי ש"נטרול האיום של האשה" הובן כראוי , בסופו של דבר ,על ידי דוגמאות עסיססיות ושובות לב .

 

הטענה של המתריסים שהחוקרת עשתה לאשה "דמות אבסטרקטית" (אולי גם חיברה ז'אנרים) שלא נאמנת לאשה והתמונה שציירה היא בשחור-לבן , הטענה הזאת , לדעתי , טענה שיש בה מן המחאה על השונה ממה שחשבנו על האשה קודם . אנו רגילים (אפילו חוקרים) לצייר תמונה שהיא הורודה לגבינו ואם בא קצת שחור להשחירה או קצת לבן להלבינה , פתאום גל הצבע של האור החדש משבש את "הסיכום" בתוכנו .

 

מחקר הוא "פסיפס" הנתרם לא רק על ידי אסכולה של חוקר אחד או קבוצת חוקרים . למורכבות שבמחקר תורמים חוקרים רבים מגוונים שונים , בזמנים שונים ובפתיחות חשיבה שונה .

המקום המחקרי של העבודות במרחב הרוסי-במקרה זה- שמרחקן מן הטקסטים הנתונים אינו סופי וקבוע של איש שלג זה או אחר ויכול להיות שונה בפיזור המחקר לכיווני מחקר שונים על הטקסט . לנקודת מוצא-מחקרית יש אין סוף של קרני מחקר ובמקרה הזה גירסתה של פרופ' לפידוס מעניינת ואפילו "תעוזתית" .

************

ד"ר טל דקל

בגדים , נשים ומגדר - ביקורת חברתית בעידן המודרני

כנס מותר 18

יום ב' 16.2.09

הפקולטה לאמנויות

אוניברסיטת תל?אביב

 

 

ההרצאה השלישית בכנס (שיימשך 16.2.09-18.2.099) היתה הרצאה מאד מענינת

של ד"ר טל דקל בנושא : בגדים , נשיות ומגדר- ביקורת חברתית בעידן המודרני .

המרצה הביאה דוגמאות  בין תפיסות פמיניסטיות וF7שר לביגוד .

דברה , בין השאר , על האקטיביסטיות במהלך המאה ה-19 ( new-woman )  ,

על המכנסים שחדר ללבוש של נשים , על תקופות במאה שעברה שבטאו גלים בקול הפימינסטי

ועד לימינו אלה , בהביאה דוגמאות מעבודות של : jana sterhk  1987 ,

 anette messager 1990 , Vanessa beecroft , כאשר האחרונה ביצירותיה

הראתה נשים בלבוש מינימלי שנעו באדישות , לא דברו ולא שחקו והופיעו במסה , כך שהמסה מבטלת את המציצנות והערום הופך ללא ארוטי , כסוג חליפה כמו ב"בגדי המלך החדשים" ש"מלבישים אדם בעורו" ...

 

וכאן אני יושב בהרצאה ותוהה לי  - איפה המערב ואיפה המזרח

ובעיקר איפה הנשים האיסלאמיות . לאחרונה ,  קבלתי איימל "כך אוכלות ספגטי

בנות דודנו" . ושתי אסלאמיות עם רעלה מנסות להכניס ספגטי לפה במסעדה דרך החור

ברעלה בגודל מ?פ?תח הפה .

נשאלת השאלה : האם התופעה הזאת אינה סוג של פמיניזם ? לגבינו פמיניזם נסוג ...

מדוע אין קושרים בין שני הקצוות של העולם המודרני העכשווי ?

נכתב על ידי Shlomo Shapira , 16/2/2009 13:18  

בבלוג הישן שלי ב- וואלה