שלמה שפירא
לפני שלמדתי עברית שמעתי ודברתי ערבית
לפני שלמדתי עברית שמעתי ודברתי ערבית
"אחבבאק", "אבדאלאק", "חמדו אללה", "סלומי (שלמה)...
חשוב היה להוריי, שאלמד מהר עברית ואתפלל בעברית
עברית - היא תפילה, בקשה ורחמים.
ערבים לא רחמו עלי אף פעם - לא פעם בדרכי לבדי לבית הספר בילדותי, מוסלמים מרחו את ראשי בגבינה,
אני שתקתי
מאז אני לא סומך על הערבית.
מהעברית למדתי שאלוהים ניסה את אברהם עם יצחק ולא עם ישמעאל
בכל זאת, למדתי בבית ספר שישמעאל הפנים את הזכאת (מס הצדקה)
חשבתי שבכל זאת יש גם צדיקים בתוך הערבים.
עכשיו, הנגב - נפשו סוערת.
זהירות! עלול להיות שוב "פרהוד" לא בעיראק, אלא בארץ-ישראל.
איפה ישנם עוד ערבים כמו הערבים ההם מימי אבותינו שידעו שאדמה זאת אדמתנו
אדמה אליה שבנו, אדמה עתיקה של אבות אבותינו.
ישנם ערבים כמו הערבים ההם עם תסמונת המלחמות האין-סופית עמנו:
התסמונת - מלחמה אינסופית של הערבי עם היהודי.
הלוואי ואתבדה - שיכולתי לומר שמהיום, אני יכול לסמוך על הערבי!
שלום שלום ואין שלום.
חבל חבל חבל - מאבקנו ימשך לעד.
14.01.2022
כל פעם שאני מתחיל להאמין שתהיה שכנות טובה עם הערבים, שוב זה מתבדה.
השבמחקשלמה שפירא
עצוב שככה צריך היהודי לחיות, מוקף באויבים לא משנה לאן ילך.
השבמחק