שלמה שפירא
המשוררת מ"בקבוק" האור
ריקי דסקל – " לחם הפנים " –ספר שירים – הוצאת הקיבוץ המאוחד 2007
במצב של אור ולא אור, במעט אור, אור רצועתי, אור ג'ולי (מ-ג'ולות), אור יום בטעם הירח, אור כתמי, ל- אור יש משמעות לביטוי "גופי מתמסר לקרני השמש להיום להן תחנת כוחי".
קרני האור המעטים ... נמתחות לשמש ...קרנים מזרימות אור לעורקים רותמות שמש לשערותי ...חום לבן נאצר בי, מכה סנוורין... גופי מתמסר לקרני השמש להיות להן תחנת כוח (תא סולארי - עמ' 77).
יש לזכור שבתחנת כוח יש בקרה ורגולציה של אור. ואם רוח שירית מחולללת אור אז על הרוח הזאת היא כותבת ב-עמ' 72, "...כמו רוח חיים והיא רוח החיים ולא סתם אור אלא אור מופז גלוי מתגלה ומגלה, אור שוטף אור, רך תחבושת ללב השכול, כיד אלוהים למצח הגוסס."
המשוררת היא בעצם הטרנספורמטור של האור, יודעת איך לשלוט בו כמו אותו איש קסם שמוציא אור מן הבקבוק ועושה נפלאות ויודע גם להחזיר אל הבקבוק אור לשם סולריזציה וטרנספורמציה. דווקא באור העמום הזה לעינינו, המשוררת יודעת להעצים את שירתה/שירתנו," דמיתי יער עבות / באפלולית הלחה שרבצה / בין שני גזעים של פיקוס / ... / יער עבות דמיתי ועולמות מסעירים / באפלולית הלחה שרבצה / בין שני גזעי פיקוס . " (עמ'62 ) .
ובעמוד 72 – "אותות הסבל ניכרים בה היטב / (כמו בזמנו אותות האושר ) / אור חדש קורן מפניה / (אור חמה שלקתה ) /... רק הרקע נשאר כשהיה: שמים כחולים".
ההסתכלות על העולם ותוכו מנקודת מוצא כזאת היא מיוחדת כי ברפיון אור ניתן לראות דברים שלא רואים באור מלא, ומאוירה כזו ניתן לכתוב שיר יפיפה כמו "אכן רבה מאד מנחת בתך " (עמ' 78 ).
הבקבוק הסולארי של המשוררת, האם בכוונה משורר מכניס עצמו למצב של תת-אור כדי לחוש את האור המלא השירי. כאן קיים והוא קיים כך שניתן לשלוט באור בצווארי בקבוק שונים.
משורר טוב שהוא גם קצת פסיכולוג וקצת פילוסוף יודע לרקום שירים נהדרים עם מלחים ופלפלים שונים.
כך המשוררת הזו - ריקי דסקל.
ממש תענוג של שירה.
14.03.2008
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!