יום שני, 1 בדצמבר 2014

שלמה שפירא: אדם כל-כך גדול ומופלא, יושב ויושב מול מרקע הטלוויזיה, כי נאלץ לשבת להתבונן ולחשב קץ נדידתו ובדידותו / שיר

שלמה שפירא

אדם כל-כך גדול ומופלא, יושב ויושב מול מרקע הטלוויזיה, כי נאלץ לשבת
                                                      להתבונן ולחשב קץ נדידתו ובדידותו

אדם כל-כך גדול ומופלא, יושב ויושב מול מרקע הטלוויזיה, כי נאלץ לשבת להתבונן ולחשב קץ נדידתו ובדידותו.
האם זה עוזר במשהו? קול צפרים קול נדידה, גשם יש וגשם אין, סתיו וחורף - עתים קרובות לדמעה,
והבדידות בדיוק רגעים מוחמצים של חסד ואיך שאתה בודד בנדידה, 
נודד אפילו בקבוצות תמיכה וצמיחה, ובבדידות נעלמים אביבי-התקוות גם מן הארץ הזאת.

כי יבוא ויהיה אביב והייתה בנו אהבה להתחדש חליפות בין הנדידות 
אך רק באהבה אמתית וכנה, נרגיש שאנחנו כאן בליבה - לתמיד ולא לבד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!