יום ראשון, 22 ביוני 2014

שלמה שפירא: על הצפור הפוליטית שמשליטה הומייתה בנו בלי שיפה ועצה בגזעהּ ומורך ציוצהּ הופכי אל הגבורה / שיר

שלמה שפירא

על הצפור הפוליטית שמשליטה הומייתה בנו בלי שיפה ועצה בגזעהּ ומורך ציוצהּ הופכי אל הגבורה


מה לשיפה בלי העצה
מה לעצה בלי השיפה
מה לעצה ולשיפה בלי הגזע,
הכל חי ונסתר בנו מזמן מזמן 
הושר ומושר בשיר-אגדי מתוך העץ.
ועל העץ
באה לה צפור על-המוכן ושרה את השיר שלה
גאווה ממלאת לה מכל המולת העולם
חגיגה מגבשת לה מהבהובי גרונות עמֵלִים
וצריך לזכור היטב
שאין בה ממש - למשיכתה לגשם
אין בה ממש - אהבה לשמש
אין בה ממש-התמסה-אינטימית לאויר נקי וצח
אין בה ממש-כלורופיל-מרגיע פיות רעבים
אין בה עמידה איתנה בפני רוחות חזקות קשות וכואבות...
ובכל זאת, כשעומדים מלמטה 
ומשביחים ומהללים ומשבחים אותה עד למעלה
מסכימים עמה אנו שתשליט בנו את רצונה ומרותה
אך שוב ושוב אנו שוכחים את ערמומיות הבטחתה
ומנציחים את זהותה כעץ-השׂדה
כאילו היא המשוררת הגדולה האצילה שצומחת מתוכנו. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!