שלמה שפירא: "נתניה" שבשרון" או "השרון ונתניה" - לקט מאמרי עזר למדריכי ידיעת הארץ

שלמה שפירא

"נתניה" שבשרון" או "השרון ונתניה" - לקט מאמרי עזר למדריכי ידיעת הארץ

השרון הוא חבל ארץ במרכז א"י, אשר בדרך זו או אחרת עבר בו אחד מאיתנו פעמים רבות. יחד עם זאת איננו מתייחסים אליו כאל אתר טיולים. במקביל ליחסנו אנו, מסתבר שגם החומר שנכתב על אזור זה הוא מוגבל וחלקו הגדול אזל מהשוק. בגלל מיקומו של ביה"ס הצבאי לחינוך בפרברי העיר נתניה, החלטנו לייחד דפים אלו לשרון ולנתניה. אין כאן מסלול ספיציפי אלא חומר רקע לגיאוגרפיה, לתולדות האזור ולהיסטוריה המודרנית של המאבק על הקמת המדינה. ספריהם של יהודה זיו - "השרון" ושל זאב וילנאי - "נתניה בירת השרון" אזלו מהשוק, וכדי להקל על המדריך את הגישה אליהם הכנסנו פרקים נרחבים מהם ללקט זה.

זאב וילנאי - סקירה כללית על "השרון" - תולדות נתניה - סקירה גיאוגרפית, נחל פולג ונחל אביחיל, סקירה היסטורית, ראשיתה של נתניה, ממושב חקלאי לישוב עירוני, ההעפלה בחוף נתניה, פעולות המחתרת, במלחמת העצמאות, תאריכים בתולדות נתניה, גידול האוכלוסיה בנתניה.

יהודה זיו - "שרון יער עבות", יער אלוני התבור, יער השרון במקרא, עדויות מאוחרות, חידוש הישוב בשרון, חורבן היערות בראשית המאה ה-20, פוריות השרון, מבנה השרון, השרון המערבי וחופו, יצירת הכורכר וה"חמרה", ההתישבות החדשה בשרון, "יומן יהודית", המרזבה המזרחית, / נחלי השרון: נחל פולג, נחל אלכסנדר, נחל חדרה. / "שרון" ארץ המישורים, "מלך חפר" ו- "מלך אפק לשרון", / משקעים ומי תהום, שטפונות וביצות.

מאיר דיזנגוף - חציית השרון בחורף 1892.

פרסומי עיריית נתניה - סקירה כללית, כלכלה, אתרים לביקור... 

הורדת מעפילים בחופי השרון: הספינה "פוסיידון, הספינה "קאטינא", הספינה "ברל כצנלסון"

פיצוץ תחנות המשטרה בגבעת אולגה וב- סידנא עלי.

התנגשות עם כוחות המשטרה והצבא בשרון ובעמק חפר.

פרשת תליית הסרג'נטים,

עמוד 80 - תייר צרפתי שסייר בארץ בשנת 1882, עבר בדרכו מחיפה אל יפו בכפר אום-ח'אלד ופה נטה אוהליו למנוחת לילה. תושביו הערבים ניסו לגנוב את סוסי השיירה וסיכסוך פרץ ביניהם. התושבים הערבים בהרי שומרון מתרוממים מזרחה והשתלטו על מרחבי השרון. לכל כפר גדול היה שייך אזור מסוים. הסביבה הדרומית של נתניה היתה ברשות הכפר הנקרא בערבית "כפר-צור", השוכן בהרי שומרון וסביבתו בשרון נקראה: ע'בת כפר-צור. ע'בה פירושה בערבית חורש למרעה. האזור המזרחי של נתניה היה ברשות הכפר הגדול "בית-ליד"והחורבה שנקראה מקודם אלמע'איר, בערבית, נקרה חירבת בית ליד. משפחת ערבים, תושבי טול-כרם, השתלטו על שטח באזור זה  בסביבות מוסד הדסים של ימינו, ובו פרדס שהיה נקרא על-שמם "בייארת חנון". כל רצועת החולות דרומה מנתניה לצד נחל פולג, נקראה במלה הערבית "אלברס" ופירושה: החולות הנודדים והחשופים. הביצות של הפ'אלק, ברכת רמדאן וסביבתה עברו מאיזה סיבה שהיא, לרשות ההקדש (ווקף) המוסלמי, שנקרא על שמה של העיר חברון ומערת-המכפלה. במלחמת העולם הראשונה בסוף 1917, בסביבה זו, דרומה מנתניה של ימינו היה שדה קרב ממושך בין התורכים ששלטו בצפון והבריטים שכבשו את ארץ יהודה מהדרום. אחרי שהצליחו הבריטים לפרוץ בחזית התורכית ביהודה, הם התקדמו בכל עוצמתם צפונה לאורך השרון והשתלטו על כל הארץ בסוף 1918...