שלמה שפירא
"ירושלים אתגר" - בין הסבך והמזבח, ל- ישראל אלדר ו- אריה אלדר, ספרית מעריב ו- כרטא ירושלים, 1978
התוכן:
למען השם, מאבק בראשית, מלחמת המים, כעיר כנענית, בין הסבך והמזבח, כיבוש דור, למה דוורא היא?, שלמה אשר השלים, כנגד שכם ושומרון, מצור סנחריב-המלחמה הפסיכולוגית על ירושלים, חורבן ראשון, בין קינה לחלום, בין ירושלים ולאתונה, מלחמות החשמונאים על ירושלים, מלחמה ירושלמית ואנטי ירושלמית, כיבוש פומפיאוס, המרד הגדול-חורבן בית שני, איגרות מרמטכ"ל לרמטכ"ל, ירושלים של מעלה ושל מטה, אנטיכריסט בעזרתה, מה שלא נשרף, בנימים מטבריה-בין כוזרי השני להיראקליוס, הכיבוש המוסלמי, ישראל בין עשיו לישמעאל, ימי בוקה ומבוקה ומבולקה, מקראי ציון וקרעיה, שוב עולה רומי על ירושלים, מסע הצלה הראשון, צלאח א-דין, "מלכות ירושלים" בלי ירושלים,כנגד צפת ושבתאי צבי, על קונסולים, נציבים ומדינאים, נשק מתוצרת בית, לנר חנוכה תרע"ח, /דפים בצל המנדט: א. מימי ה-"גבארדיה" ועד ל- "הגנה", ב. ולא בא השלום לה מהר הצופים, ג. המלחמה על תקיעת שופר בירושלים, ד. המחתרת הלוחמת בירושלים / מלחמת העצמאות, לא corpus ולא separatum או: איך לא "בונאמה" ירושלים, ירושלים המחולקת, וכאשר השמש עמדה דום, ואין מנורה בהר, לא תם ולא נשלם,
תקופות בהיסטוריה של ארץ ישראל
רשימת המפות
ציטטה מ- ל.א. פיקרד // הנוף הירושלמי נמצא בשדה המלחמה של גורמים גיאולוגיים וגיאוגרפיים, שדה של מלחמה בין המדבר והים התיכון. מצב זה הטביע את חותמו על תולדות ירושלים ואף על נפש תושביה.
למען השם (עמוד 9) : העברי הקדמון העריך מאוד שמות, על כן אחת המתנות הראשונות שניתנו לו לאדם הראשון הוא הכוח לקרוא שמות לברואים, וזו למעשה פעולתו הראשונה של אדם. הכוונה היא תחילה לשמות כלליים לבעלי חיים, אחר כך שמות פרטיים לצאצאיו הראשונים...אדם קוראלאשתו תחילה אשה, אחר כך היא זוכה לשם פרטי חוה, תוך כדי הנמקה, זו הגלויה - אם כל חי וזו הסמויה - מלשון ליויא נחש...יש בשם מן המהות של הנקר באותו שם. בן אם קדם השם למהות, בין אם קדמה המהות לשם, ומכאן המשמעות העליונה לשם . להשם בה"א הידיעה- שם אלוהם...
שוב עולה רומי על ירושלים (עמוד 133) : ...ביחס הנצרות לארץ-ישראל וירושלים התחולל תהליך מבחינת המהות. בעוד שבעם ישראל נתהוותה ספיריטואליזציה של דרכי הגאולה. בנצרות עצם הגאולה הייתה עניין ספיריטואלי, לא שום יציאת מצרים לאומית, לא שום כיבוש או שחרור מולדת. העמים הנוצרים לא היו בגלות. חיו בארצות מלדתם, - "ארץ הקודש"ו- "עיר הקודש", עליהן ידעו מכתבי הקודש שלהם, נעשו להם מושגים אליגוריים, מופשטים. יתר-על-כן הרצון להינתק מרחם האם היהודית, חייב את הגברת היסוד הספירטואלי, הסימבולי וחייב הפשטה מהגיאוגרפיה.
בין עולי הרגל - רבי יהודה הלוי (עמוד 145) : ...מסורת שלא אושרה אומרת שאכן הגיע לירושלים וכאן נדרס על ידי פרש, בלי שהספיק להשיב לה לציון השואלת לשלום אסיריה. והפרש - ישמעאלי דווקא ולמרות השלטון הנוצרי בירושלים ...שהתערער על-ידי דמותו של גדול הלוחמים המוסלמיים - צלאח א-דין, בן קוריסטן, מסלמי מאמין וקפדן...צלבן אלמוני, מחבר "כיבוש ארץ ישראל" קובל מרה: האם קראנו אי פעם שהיהודים עזבו את ירושלים עם קודש הקודשים ללא שפיכת דם וקרבות קשים, ולא שמסרוהו מרצונם...ומסתבר שהמחבר ההוא לא תפס את ההבדל בין משמעות ירושלים ליהודים ובין משמעותה לנוצרים...והיהודים? כדרכם של יהודים: מצפים לגדולות, והגדולות לא באו אף על פי שהרמב"ם בעת ההיא מחבר בפוסטט ליד קהיר את "היד החזקה", שהיא מעין חוקה למלכות ישראל הקרבה לבוא.
עמוד 221: "מוחמד לא קילל את ירושלים ולא ניבא כישו על חורבנה. האגדה על מסע הליל שלו והעלאתו השמיימה על ידי גבריאל מאבן השתייה, אין בה כדי למנוע עקרונית מן היהודים לשוב ירושלימה ואף לבנות את בית המקדש. על רקע זה נעשו ככל הנראה ניסיונות בעשרות השנים האחרונות של הכיבוש הערבי להתיר ליהודים להתפלל בהר הבית, להקים שם בית כנסת, או בדעת חוקרים מסוימים, לראות בכיפת הסלע לא מסגד תפילה מוסלמי, כי אם מעין תחליף למקדש, כפי שצויין בהרבה ציורים בימי הביניים.
עמוד 222: ...ב-1919 מודיע הוותיקן שהיה מעדיף שלטון בין לאומי בירושלים. הציונות עלולה להחליש את מעמד הנוצרים בארץ , בציונות ישנם אלמנטים בולשביקיים...
עמוד 223: ...כי רק "שישה מיליון יהודים הושמדו, כולל אלפים שהוצאו לאושוויץ מתחת לחלונות האטומים של האפיפיור ונותרו עוד יהודים בעולם ובארץ, ומה עוד שיהודים אלה יצאו להילחם על ארצם ועירם. משמע, היורשים החוקיים חיים, קיימים ולוחמים...חומה בצורה עם ישראל - אותה חומה עליה שרה נעמי שמר "בלבה חומה" שמא לא בלבה הייתה, כי אם בלבנו. היא עמדה מאות שנים יקרות עד שהובקעה, זו שבלבנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!