יום ראשון, 16 בפברואר 2025

שלמה שפירא: על המלחמה בסודאן - גם זואולוגיה, בוטניקה, ואנתרופולוגיה בחוברות "טבע הדברים" (החברה לחקר האדם והסובב)

שלמה שפירא

על המלחמה בסודאן - גם זואולוגיה, בוטניקה, ואנתרופולוגיה בחוברות "טבע הדברים" (החברה לחקר האדם והסובב)

החתמת בעלי-חיים, שימוש בחרקים להדברת מזיקים - בחוברת מספר1
הסוואת בעלי חיים, / צמחים טורפים, / מילת נשים וגברים - בחוברת מספר 2
בעיית הפילים בבוצואנה, הגירת דגים לספסיאנית,/ סיקים, הכושים העבריים בדימונה   - בחוברת מספר 3
אגדה ומציאות, צמחים טפילים - בחוברת מספר 4 
בעיית קרובים (שימפנזים) - בחוברת מספר 5
אריתריאה - בעקבות שוניות האלמוגים , טיגרסים, / פסחה בצל הרוחות - בחוברת מספר 6
צבאים בישראל, שמורת אטושה במיביה, הפנדה הענקית והפנדה הזנובה /  סתיו - בחוברת מספר 7 
הקרחת הלבנה, דבורים, קרנפים, - בחוברת מספר 8
האריות*, פרות ים, גלאפגוס./ יערות גשם טרופיים, / אינדיאנים בפרו, / בחוברת מספר 9
גורילות, הפראים והערודים,צהאורקה - הלוויתן הקטלן, / פפואה ניו-גיני, לאפים, / בחוברת מספר 10
איי סיישל, צבי ים, / שבטים במזרח הודו, מנהטן - שוכני המנהרות, / בחוברת מספר 11
חרדונים, / האינקה בפרו* / בחוברת מספר 12
כלבי ים* / עכברים עירומים / נהר האומו, / בחוברת מספר 13
למורים*, ראמים, / אירוסי ההיכל, / בחוברת מספר 14
חרקים בחרמון, / בחוברת מספר 15
טריגוונים, היפופוטמים, / בחוברת מספר 16
מדוזות, החיים בים העמוק , / בחוברת מספר 17
החפת יונקים ימיים, נדידת פרפרי הדנאות המלכותית, / בחוברת מספר 18
נוצות , טורפי ים במונטריי, איילים, / בחוברת מספר 19
קוליברי, הדבורה הבנאית, לובסטרים, / הרי מנשה*, / בחוברת מספר 20

מתוך גליון מס' 20 :
סודאן - בין הפטיש לסודאן, כתבה: יהודית רונן - בין כארבעים שנה נשחקת החברה הסודאנית במלחמת דמים אכזרית , המלחמה הז, למעט אתנחתא בת כעשר שנים במהלך שנות השבעים, משקפת את בעייתה הקשה של המדינה הנקרעת במאבק אימים בין שתי החברות העיקריות החיות בה: חברת הרוב הערבית והמוסלמית , שמוצאה הוא שמי והיא חיה בצפון המדינה, וחברת המיעוט האפריקנית השחורה, הנוצרית והאנימיסטית, החיה בדרומה. החברה הערבית המוסלמית רואה את עצמה כחלק אינטגרלי מהמזרח התיכון, בעוד שחברת המיעוט תופסת את עצמה כחלק מן המרחב האפריקני השחור הסובב אותה...במהלך רוב שנותיה של המאה ה-19 לא היה אזור סודאן בבחינת ישות מוגדרת - גיאוגרפית, כלכלית, דתית, פוליטית או אחרת. המושגים "סודאן" או "סודאני" היו שגורים בשימוש במובן המקורי של המילה "שחור" בשפה הערבית, כדי לאפיין את צבע עורה של האוכלוסייה מהמוצא האפריקני ולהבחין בינה לבין ה- "ביד'יאן" - הלבנים, בני הגזע השמי מהמוצא הערבי, כך שהמונח "בלאד אלסודאן" 
0ארץ הסודאן) ציין באופן כללי את מקום הימצאם של השחורים. תושבי האזור ראו את עצמם שייכים למסגרות האתניות, הדתיות והמקומיות, ובכל מקרה, אף אחת משתי קבוצות האוכלוסייה העיקריות שחיו בצפון האזור ובדרומו , לא תפסה את כסודאנית. רק משנות השבעים של המאה ה-19 החל המושג "סודאן" להופיע בהצהרות ובמסמכים שונים כישות גיאוגרפית מוגדרת, והכוונה הייתה לאזור "הסודאן המצרי". בדרום כלל האזור את ימת אלברט, ימת ויקטוריה ו- "את הארץ שביניהן". במזרח הוא גבל בחופי הים האדום, במפרץ עדן ובחופי סומליה. במערבו השתרע אזור הסודאן מערבית לממלכת וודאי. שתי החברות שחיו בצפון האזור ובדרומו היו מנותקות זו מזו...כאשר החיץ שיצר הטבע - ביצות ה- "סוד" הענקיות, תרם רבות לחסימת המגע ביניהן.;הממשל הבריטי בסודאן היה מודע למשקעי האיבה ואי האמון בין אוכלוסיית הצפון לדרום ולשוני החד ביניהן...ועיצבו מדיניות נפרדת עבור כל אחד מהם...מדיניות שהגדירה "האזורים הסגורים", שנאכפה משנת 1922. בדרום - עודדו הבריטים את פעילות המיסיונרים הנוצרים ואת הנחלת השפה האנגלית לתושביו, בעוד שבצפון שלטו בכיפה דת האסלאם והשפה הערבית.בדרום נקבע "יום ראשון" כיום השבתון הרשמי במקום יום שישי, שנקבע קודם לכן על-ידי הערבים המוסלמים...ב- 1946 ביטלה בריטניה את מדיניות ההפרדה , מעשה שסימן את ראשית תקופת המעבר בת העשור עד חהכרזת עצמאות סודאן...השלטון הבריטי השקיע באותה עת משאבים בפיתוח משאבים ותשתיות בכלכלה, בחינוך ובמנהל, בעוד שהדרום נשאר בנחשלותו. הפערים בין שתי האוכלוסיות התרחבו בהתמדה ורגשות הזעם גאו בהתאם...באמצע קיץ 1955 הבשילה המתיחות בדרום למרי מזוין/מרידה צבאית...דרומיים רבים היו משוכנעים כי הצפון משתלט עליהם...המרידה דוכאה...וככל שחלף הזמן מפרוץ הסכסוך נגרר המצב למערבולת עם מרכיבים נוספים...עם הקצנת העמדות הלאומיות, קציני צבא סודאניים החליטו לקחת את השלטון לידיהם...הפיכה צבאית עם משטר רודני בסוף  מאי 1969...אך הדרום לא קפא על שמריו והתחזקותם הצבאית והפוליטית חיזקה את תביעתם לעצמאות...בסוף פברואר 1972 חתמו הצדדים על הסכם שלום, הידוע כהסכם אדיס-אבבה וממשלת סודאן העניקה לדרום ממשל עצמי למעט נושאים הקשורים לביטחון, כלכלה ויחסי-חוץ...הדרומיים מצאו עצמם שגורמים צפוניים החלו שוב להם תנאים שונים מאלה שנקבעו בהסכם..נתפסו כהפרה בוטה של ההסכם.מאמציה של ח'רטום לספח שטחים עשירים בדרום במשאבי טבע ובעיקר בנפט, הגבירו את דאגת הדרום מפני השתלטות הצפון...חידוש מלחמת האזרחים ב- 1983הוכיח...כי יישוב הסכסוך דרוש הרבה יותר מאשר מפגש אינטרסים בנקודת זמן נתונה...הגבירו את מתקפותיהם על יעדים צבאיים ואזרחיים כבעלי חשיבות לצפון...וצברו תנופה צבאית מרשימה...גם משא ומתן לגבי הסכסוך לא שפר...התברר, כי הבעיות מורכבות וקשות לפתרון הרבה יותר ממה שנראה לעין..."סיבובים" מדיניים נוספים שנערכו בין הצדדים התנפצו שוב בגלל "אכיפת השריעה מחדש ברחבי סודאן למעט בדרום. הייתה זו תפנית לרעה בעיני הדרום, שכשלושה מיליון מאנשיו שהו או חיו בצפון המדינה, בעיקר באזור הבירה...בסוף 1996 ממשיכה מלחמת האזרחים לקרוע את החברה ואת המדינה ולהציפה בנהרות של דם. אף אחד משני הצדדים אינו מסוגל להכריע את מהלכה...סודאן במערבולת של תוהו ובוהו..."מלחמה מולידה אומות וממיתה אותן. במקרה הסודאני, ממיתה המלחמה את שני הצדדים המסוכסכים גם יחד, ללא כל סיכוי ללידת חיים חדשים בטווח הנראה לעין. 





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!