שלמה שפירא
"המקצוע הורים" ל- ד"ר דודסון, מדריך מקיף להורים מבוסס על גישה של "השכל הישר"
עברית - שרה ריפין, "שקמונה" חיפה, חברה להוצאה לאור, הדפסה חמישית 1970
"רק הפרד יתכחש למשפחתו" - פתגם סורי עתיק
היוכל הדולפין ללמוד לכתוב?
הקדשה
לאמי המורה ולאבי איש-העסקים - שאהבו אותי והעלוני אל דרך החיים.
לסבתי - שתפילותיה הנחו אותי בתחילה לתחום הכהונה.
לסבי - שלימדני פירושו של יושר.
לדודי נורת' - שהיה לי מופת אישי של אומץ ותעוזה.
לדודתי מאריון - שהראתה לי מהי אצילות אמיתית הטמונה באישה.
ל"אמי השניה" - אדלין בריסקין, שפתחה בפני דלתות לעולם התרבות.
ל "אבותי השניים" - נורמן אטקינס - ממנו למדתי הרבה על בני-אדם ועל הפוטנציאל הגלום בי-עצמי.
ו- הווארד כהן - שהורני כיצד לעצב ולעבוד בשתי ידי.
לכל ההורים ודמויות-ההורים הנפלאים הללו, אני מקדיש ספר זה על מקצוע ההורות.
התוכן:
אמהות ורגשות, הינקות, הפעוט, התבגרות ראשונה (שני חלקים), גיל הגן (שני חלקים), היוכל הדולפין ללמוד לכתוב?,
משמעת עצמית, הילד והאלימות, בית-הספר מתחיל בבית (שני חלקים), כיצד לבחור צעצועים, ספרים ותקליטים,
י"ג מצוות להורים, נספח - צעצועים וציוד-משחק לילדים.
מעמוד 164:
"נערים קטנים מעוררים מריבות רבות יותר, מקימים שאון רב יותר, מסתכנים יותר, חושבים באופן יותר עצמאי, קשים יותר לחינוך ופגיעים יותר למחלות מבין שני המינים...בנים נוטים יותר לגמגום, לסבול מבעיות קריאה ומהפרעות רגשיות מכל המינים. הם מפגרים בשנה או יותר אחרי הבנות בהתפתחות גופנית. עד תחילת בית-הספר, אפילו שרירי הידיים שלהם בשלים פחות. לעומת זאת, ילדות קטנות חסונות ובוגרות יותר, ובכל-זאת מגלות תלות גדולה יותר, וגם פאסיביות, צייתנות, קבלת מרות, העדר-הרפתקנות, הן מתעניינות באנשים יותר מאשר בדברים, מגלות יותר דאגה לזולת, והן רגישות לתגובותיהם של אחרים. הן הרבה יותר מוכשרות לזכור שמות ומקומות. המדע לא מצא כל הבדלי מנת-מישכל IQ בין בנים ובנות בילדות, אולם אורח החשיבה והלמידה שלהן שונים לחלוטין. הבנות מציינות במקצועות המילוליים...הן מדברות ראשונות, ומאוחר יותר הן מאייתות טוב יותר וכותבות טוב יותר. הבנים משיגים אותן בחשיבה מופשטת, לרבות מתימטיקה ומדע. כמו כן הבנים נוטים יותר לגלות כושר יצירה...כיצד נבאר הבדלים בסיסיים מוקדמים בין בנים לבנות? קרוב-לוודאי שההבדלים נובעים מגורמים הורמונליים ותורשתיים מצד אחד, ומאופן גידולם של הילדים מצד שני. המומחים חלוקים בדעותיהם לגבי ההסבר שיש ליחס לביולוגיה, והמידה שיש ליחס הכוונה תרבותית, ואולם, מה שחשוב לנו כהורים, הוא לדאוג לכך שבנינו ובנותינו יגבשו זהות מינית איתנה ושרשית במשך שנות ילדותם. גיבושה של זהות מינית מובהקת היא חלק בסיסי מאוד בהשגתו-העצמית של הילד ובבריאותו הנפשית...ילד בן-השלוש הוא הרבה יותר בשל מבחינה שכלית ומתחיל להיות מודע להבדלי המין בין ילדים קטנים וילדות קטנות. אף-על-פי-כן הילד הקטן עשוי עוד להיות מבולבל בענין זה. ילד בן חמש נשאל, כשהסתכל בתינוק ערום, אם זה תינוק או תינוקת. הילד ענה: אני לא יודע - קשה לדעת בלי הבגדים!" ואף-על-פי-כן, כך או אחרת, בין גיל שלוש ושש מצליחים הילדים איכשהו לגלות כי לילד יש פין ולילדה - אין. תגלית זו מציינת נקודת מפנה בחייהם של ילדים רבים, אם כי נראה שרוב ההורים אינם תופסים כלל, כי תגלית זו מציינת נקודת מפנה בחייהם של ילדים רבים, אם כי נראה שרוב ההורים אינם תופסים כלל, כי תגלית זו אומרת משהו לילדם הקטן. הסיבה להתעלמותם של ההורים מן הפרט הזה היא, כמובן, מפני שתגלית זו היא בתחום המין. הורים רבים סובלים מהדחקות רבות, העושות אותם חרשים, אילמים ועיוורים לגבי מה שילדים קטנים חושבים ומרגישים ביחס למין...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!