מאה שנות עלייה והתיישבות / ההתישבות הדתית / כתב וליקט: דוד שמש, תשמ"ב (1981-1982)
תוכן העניינים: מבשרים, נחשונים, ראשונים, חלוצים, ממשיכים, גאולים, משלימים.
עם ביבליוגרפיה.
גורמים ומניעים לעלייה ולהתיישבות / פרודוקטיביזציה: מצוות ישוב הארץ, קיום מצוות התלויות בארץ, פוגרומים ורדיפות, רעיונות לאומיים, רעיונות סוציאליסטיים. / גורמי ההתעוררות לגאולת ישראל בזמן הזה כפי שהם באים בדברי "המבשרים".
השוואה בין המניעים והגורמים לעלייה ולהתיישבות בתקופות שונות. היסודות האידיאולוגיים של "תורה ועבודה"
המאבק על זכות הפועל הדתי להתיישבות. חלקן של הנשים בהתיישבות. חלקו של הנוער הדתי הארץ-ישראלי בהתיישבות ובבניין הארץ בתקופות שונות.
האם ובאיזו מידה מתגשם החזון במציאות.
באלון חקר יש לשאול שאלות מתחומים שונים: תחום היסטורי, תחום רעיוני, תחום חברתי, תחום דתי-תרבותי, תחום כלכלי. תחום בטחוני, תחום חינוכי.
חלקם של מורים מקצועיים:
תנ"ך - הקשר לא"י, הארץ המובטחת, חזון הגאולה, אתרים תנ"כיים בהתיישבות החדשה, גבולות הארץ, מקורם המקראי של רעיונות חברתיים בהתיישבות הדתית.
תושב"ע - ברור הבעיות ההילכתיות הקשורות בחקלאות, מצוות יישוב ארץ-ישראל, גאולת ישראל, רעיונות חברתיים בהתיישבות הדתית המושתתים על דברי חז"ל.
היסטוריה - העמקת הידע והרחבתו בשאלות היסטוריות של ההתיישבות.
גיאוגרפיה - העמקת הידע והרחבתו בשאלות גיאוגרפיה של ההתיישבות.
מקצועות טכניים - הסברת הפתרונות הטכניים של שאלות הילכתיות.
חקלאות - בעיות הילכתיות בחקלאות.
עזרא ינוב - על גוש קטיף - בקטיף התחילו לשאול "מה יהיה?" גוש קטיף, או כפי שהוא קרוי במשרד הפנים "חוף עזה", מקבל היום מימד נוסף של חשיבות. עד כה שררה התחושה שאם לא תיעצר הנסיגה מסיני וחבל ימית ייעלם - יישאר גוש קטיף כחיץ אחרון בפני המצרים. עתה נוספו לכך הכרזותיהם של נשיא מצרים ושל מלך ירדן כי הם מתנגדים לכריית תעלת הימים - וגוש קטיף עלה פעם נוספת לכותרות.כאן, בחוף הזהוב, תתחיל תעלת הימים שתוביל את מימי הים התיכון לים-המלח. גם עד כה לא היו תושבי גוש קטיף חופשיים מדאגות. הרי האוטונומיה עומדת מאחורי הכותל! השאלה "איך נחיה בלי ממשל צבאי ישראלי" כבר איננה אקדמית. כן, למשל, מציקות למושב העובדים גני-טל עבודות החפירה של בריכות-חמצון, שיהיה חלק ממפעל הביוב לעיר חאן-יונס, המתבצעת לא הרחק מהגדר הדרומית-מערבית של המושב. ברור שעל בעיה זו אין המתיישבים חכולים לעבור לסדר יום, וכך נוצרה מתיחות בין מתיישבי גני-טל לבין תושבי חאו-יונס הסמוכה כדי שישה קילומטרים אליה (מדרום). "אנו מיודדים עם אנשי חאן-יונס", אומר יצחק ואנה, רכז המושב. "אך חרף יחסי השכנות הטובים - לא ניתן להם להכשיר קרקע לאגני חמצון דווקא ליד הגדר שלנו". גם הוא וגם חיים כביר מגני-טל מציעים לאנשי חאן-יונס כי עבודות הביוב יועתקו לסביבת אדמות בני-סוהיילה, מזרחה לחאן-יונס. את העובדה שבמשך חמש השנים מאז הוחל בהקמת חבל קטיף לא היו מאבקים רבים עם הערבים בדיר אל-בלאח בצפון בחאן יונס, בדרום - יש המייחסים לכך שהקמת המושבים ועבודות ההכנה למרכז האזורי (ולשני מושבים נוספים) לא היו כרוכות בנישול ערבים. על הדיונות הזהובות - 20,000 דונם, אדמות מדינה כולם - לא רצה איש להתיישב, עד שבאו חובשי הכיפות המאכלסים כיום את מושבי "חוף עזה"...
מתיישבי חבל ארץ זה מובטח עלידי גידול מוצלח של עגבניות ליצוא ופרחי נוי ליצוא...רוב המשפחות העוסקות בעגבניות ופרחים מחזיקות 3 דונמים חממות למשפחה ונעזרים בשכירים ערביים מדיר אל בלאח וחאן-יונס מהסביבה תמורת 40-45 שקל ליום. רושמים אותם בלשכת העבודה בעריהם והללו באים לחיות במחסנים ליד הבתים ולעסוק בעבודות חקלאות, מיון ואריזת ירקות ופרחים ליצוא. המתיישבים אומרים כי עם הזמן נקרשרת ידידות בין הפועל הערבי לבין מעבידו הישראלי .
קטע זה נדפס ב- מעריב, י"א באייר, תשמ"א, 15 במאי 1981.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!