שלמה שפירא : "מולדתי" - שנתון לנוער ולעם תש"ך/ הקדמה - קדיש לוז / על אזור אדוריים / מה בין יבלית ליבלה / תכנית הלימודים בבתי ספר חקלאיים

שלמה שפירא

"מולדתי" - שנתון לנוער ולעם תש"ך / מחיר השנתון 1.500 ל"י , שנה עשרים וחמש כרך כ"ה / הוצאת הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, ירושלים בשיתוף עם האגף לחינוך חקלאי, משרד החקלאות, התש"ך

בשנתון הקדשה בכתב יד: "מתנת בית הספר השירה חניכתנו - ברכה גרונסקי.

(בזמן ההוא היו בבתי ספר סרטונים לפנסי-קסם). לי היה פנס קסם וסרטונים ובמלחמת ששת הימים אשתי ע"ה אספה את ילדי השכונה (ארבע בתים עם קומות) במקלט והראתה מספר סרטים חינוכיים וסרטי אגדות  שהיו לנו .

הקדמה: קדיש לוז, שר החקלאות: "מאז היינו לעם חופשי ועצמאי עשו עובדי-האדמה גדולות. העם היושב בציון גדל פי שניים וחצי - אך יותר מזה המזון שנוצר בארץ, בכל זאת מקננת דאגה בלבנו: עוד צריכים אנו לקנות בחו"ל מזון רב, עוד תלויים אנו במזוננו ובלבושנו באחרים. ואם גם סוגי תוצרת אחרים מצויים אצלנו בשפע הרי רב המחסור באחרים. על-כן איננו עצמאיים עוד מבחינה כלכלית, ובאין עצמאות כלכלית גם העצמאות המדינית אינה שלמה. אנו צריכים לעובדי-אדמה מצויידים בתורת-החקלאות. אנו צריכים למדריכים בכפרים המיושבים ברובם על-ידי עולים חדשים, הזקוקים להדרכה. הנני פונה איפוא אליכם בנים ובנות:                           הצטרפו למשפחת-האדמה, לימדו חקלאות, לכו לבתי-ספר חקלאיים. כי יש קסם רב בעבודת-האדמה, ורב יהיה גמולכם וגדולה תהיה תרומתכם לביצור כלכלתה ובטחונה של המדינה   /    קדיש לוז, שר החקלאות.

המערכת: זבולון פורן, צבי אריגי, עודד קפליוק, ברוך שsראל

בתוכן העניינים כתבות על: גלגל השנה, המדינה בבניינה, דע את ארצך, דע את עמך, דע את העולם, ספר ואמנות, ספורט וצופיות. בעמודים 163-167 צוינו מאורעות בתולדות העם היהודי לאורך הדורות לפי חודש עברי.

הידעתם שיש איים ליד חופי ארצנו: אי שחף, אי נחליאלי, אי אכזיב, אי שsגביון, אי שחפית, אי דור, אי טפת, אי חוטמי, אי יונים. (בעמוד 99).

בפרק "החודש בטבע" מציינים, למשל, אזהרה! "להקות של זרזירים וזרעיות חונות בשפלה ועוטות על נבטי הזרעים בשדות.", הופיעו אדומי-החזה, וגם הפרושים מצייצים ברוך ומעל תעלות המים שוקקים ברווזי-הבר.

איזור חדש על מפת הארץ - אדוריים - בצפון - איזור עדולם, במזרח- גבול המדינה, בדרום - כביש חברון-באר שבע, במערב -חבל לכיש. איזור שהיה שטח נטוש ועזוב, ובתכנית קרובה ייהפך לאיזור-פיתוח...בישובים אלה ייקלטו עולים חדשים, לפי שיטת התכנון האזורי דוגמת חבל לכיש ואיזור עדולם. בכך יתווסף איזור חקלאי מיושב חדש לשטח המדינה ותיסתם פירצה נוספת לאורך הגבול עם ירדן.

פרק מעניין מאוד שאפילו ד"ר אפרים הראובני חקר אותו עם רעייתו חנה -  - "מה בין יבלית ליבלה?...הענין פשוט : אם לפי עדות המישנה כונה בשם "יבלית" צמח מתאים לעשיית דבק - מסתבר שאין המישנה מדברת על אותה "יבלית, שאנו מכירים כיום, אלא על צמח אחר לחלוטין. בדק, איפוא, זוג החוקרים...נתברר להם, כי יש צמח אחר המתאים לתאור שבמישנה, אף השם "יבלית" יפה לו במיוחד: צמח מפורסם בדבק המוכן ומשרשיו המעובים עמילנים מקבלים דבק "לכל": לנעלים, לספרים, לכדים ולצרכים רבים אחרים. את השרשים מייבשים וטוחנים ומן ה- "קמח" מכינים את הדבק. הכורדים נוהגים עד היום להשתמש בדבק זה באותו שימוש המתואר במישנה...בצמח זה השתמשו הערבים כתרופה יעילה ליבלות (הן גידולי העור הנובל) . שימוש זה מבאר יפה את מקור השם "יבלית", לומר לך שעושים ממנה תרופה ליבלה/ליבלות!

תוכנית הלימודים בבתי ספר חקלאיים (4 שנים): מקצועות ריאליים 35%, חקלאות 27%, הומאניסטיקה 24%, אנגלית 10%, שונות 4%. עלות החזקת תלמיד בפנימיה לשנה 1250 לירות.