שלמה שפירא
אישוש/אשישות/אשישה...
בכל יום שישי לפני ערבית יש בבית הכנסת שבה התפללתי מנהג לקרוא את "שיר השירים" - כמה פסוקים כל מתפלל.
הנערים בבית- הכנסת אהבו לתפוס טרמפ לפסוקים "...סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני...
"אישוש" כרעיון ביסס הפילוסוף "קרל המפל" שטען: "לא לאמת תאוריה,משום שעל מנת לעשות זאת יש לבצע אינסוף ניסויים"
מה עושה אדם פרטי שאין לו "זמן-מסטיק" ואין לו מעבדת ניסוי לחולים באהבה?
ב- "שיר השירים" מוצעות שתי תרופות לרפא מחלת "האהבה" - אשישות ותפוחים.
כנראה, שכל עם ישראל היה "חולה אהבה" ויש המון צורות של אהבה.
לדוגמה - בספר " שמואל ב' "- "ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אישה - לאיש חלת לחם אחד
ואשפר אחד ואשישה אחת".
אָשׁישׁ -עֻגה עשויה מפֵרות. /// "באשישות - כלי זכוכית מליאות יין"
רש"י - "סמכוני" - עתה כמדת החולים באשישי ענבים או באשישות סלת נקיה "רפדוני" - רפדו רפידתי סביבותי בתפוחים לריח טוב כדרך החולים כי חולה אני לאהבתו כי צמאתי לו פה בגלותי רפידה לשון מצע היא כמו (איוב מא) ירפד חרוץ עלי טיט.
אבן עזרא - באשישות - כלי זכוכית מליאות יין:
רפדוני - בלשון ישמעאל כמו חזקוני ויש אומרים שימו היציע תפוחים מן רפידתו זהב ירפד חרוץ עלי טיט שעניינו ענין הצעה והוא רחוק בעיני:
מכאן גם חשיבות "הקונדיטוריה" של היום. כל אישה - עמלה חרוצה -מנסה לאפות עוגה בעצמה ורבים הקונדיטוריות שעמלות ליצור קורקינטים ציפוריים בשדה הקוצים של האהבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!