שלמה שפירא
על עשבים רעים - ביולוגיה ובעיות בהדברה כימית. מאת: מנשה הורוביץ, המחלקה לפרסומים חקלאיים (פרסום מס' 86) במשרד החקלאות תש"ל / 1970 / Weeds-Biology and Control
מעמוד 16 - הנזקים הנגרמים על-ידי העשבים הרעים:
נזקים חמורים נגרמים לחקלאים כתוצאה מנוכחות העשבים הרעים בין צמחי התרבות. במישרין - הפחתה איכותית וכמותית של היבול, הוצאות הדברה שונות, ועוד, ובעקיפין - העברת מחלות ומזיקים ועוד / פגיעה פיסיולוגית.
טפילות - ידועים צמחים עילאיים שונים הנטפלים בצורה מוחלטת על צמחי התרבות ומסיבים להם נזקים חמורים...למשל: הכשות, העלקת. וישנם צמחים טפילים למחצה המצמיחים עלים ירוקים , אך סופגים חלק ממזונותיהם מן הפונדקאי. למשל - "דבקון הזית". "החלוקה הננסית" נטפלת אל שורשי גידולי-חורף רבים.
הפרשות מזיקות - תופעת ה- "אלילופתיה" (טלטוקסיות). בניסויי מעבדה נמצא שצמיחת תפוחי-אדמה או פשתה דוכאה כאשר גודלו יחד עם סוג של ארכובית...
דחיקה פיזית - ההתחרות לאור חריפה במיוחד מטעם עשבים רעים שצמיחתם מהירה וזקופה (ירבוז מופשל, דורת-ארם=צובא).בעיקר, סבלים מכך גידולים נמוכים ובעלי צמיחה התחלתית חלשה, תופעה מיוצגת בהרבה מיני ירקות.
תחרות למזון - העשבים הרעים מנצלים חלק ניכר ממלאי המזונות הכןלל שהועמד ע"י החקלאי לרשות הגידול, ודילדול מקורות האספקה עלול להפחית את כמות ואיכות היבול...
בסוף הספרון נספחים על תכונותיהם של קוטלי עשבים המאושרים לשימוש בארץ. וגם רשימת ספרות מסקירות מהארץ בעברית ורשימת ספרות מסקירות מן העולם בנושא זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!