שלמה שפירא
"האילן והענף - הספרות הערבית החדשה ויצירתם הספרותית הערבית של יוצאי עיראק" ל- שמואל מורה,
ליקטה וערכה: אולגה ברמסון, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, תשנ"ז.
הספר יצא לאור לרגל הגיע שמואל מורה לגיל שישים.
ואני שואל: שמו של הספר "האילן והענף" ולא מוזכרים ה- "שורש", "שרשים". האם ספרות חדשה של עולים-מהגרים כבר לא נשענת גם על שרשים?
מתוך הפרק "התיאטרון היהודי בעיראק", בסעיף משנה 6. במאים ושחקנים, עמוד 371:
...ההורים ראו בתפקידים (מסוימים) לא רק קלון אלא לפעמים קללה שיכולה לפגוע במי שממלא תפקידים אלה. הבמאים נתקלו בהתנגדות של חלק ההורים שילדיהם ימלאו תפקיד בזוי, כגון משרת או תפקיד של המן ובניו.היו הורים שניסו להוריד את ילדיהם מעל הבמה בבושת פנים,...
...בין ראשוני השחקנים היהודים שהתפרסמו בעיראק היו:
ח'צ'ורי שהרבאני, אליהו סמירה, גרג'י כאשי, יוסף נקאש, נסים עזיז, נעים נבעה, דניאל קצב (קצאב), דוד זלוף, אנואר זלוף, אליהו בח'אש, אליהו שבירו, נאג'י אברהם, אנואר שהרבאני, נעים אצלאן, יחזקאל קטן ו- סלים בלבול.
יהודים מעטים מאד הצליחו לייסד להקה קבועה, ברשיון משרד הפני9D העיראקי ובהשתתפות שחקנים ערבי=D7 מעיראק וממצרים...לאחר כשנתיים רכש נעים אצלאן קאבארט (קאבארטים התקיימו בבתי-מלון נודעים, בשנות מלחמת העולם השניה ולאחריה!) ויסד להקה משלו...
...אחד הבמאים המוכשרים שתרמו רבות לתיאטרון הערבי בעיראק, נוסף ל-חצ'ורי שהרבאני ואליהו סמירה (זמירא)שהוזכרו לעיל, היה סימון אל-עמארי...ששמו העברי בישראל שמעון בן-עמרי...יצחק בטאט היה אחד המפיקים הפעילים במיוחד בתחום בתי-הספר היהודיים בעיראק...
נזכר "אליהו שבירו" שהוא מהמשפחה שלי.
השבמחקשלמה שפירא