שלמה שפירא
אשורולוגיה ציונית - פרופ' פנחס ארצי
ממכתבים למערכת 'הארץ', מרץ 1983
תכנית הטלוויזיה "דברים בגו" עם חיים תדמור (יום ה', 1.3)היה יום טוב אישי ומקצועי לחוקרי האשורולוגיה ולשוחרי עולם המקרא. סוף סוף מבקיעה קרן אור את ענני החצים המורעלים שנורו נגדנו במשך חמש השנים האחרונות בדמות הערות 'כלכליות' ודעות 'מלומדות או 'חינוכיות' על עדיפויות, כביכול, וכל זאת מפי אנשים-לעתים משכילים-היושבים בארץ הזאת שהינה חלק בלתי נפרד מן המזרח הקרוב הקדום והחדש כאחד.
יחד עם הדה בושס שמחנו בסיפוק כי חיים תדמור שם את הדגש על הזיקה ההדדית בין המחשבה וההיסטוריה המקראית ולבין ההיסטוריה והתרבות המסופוטמית, ובכך הצביע על העובדה שהגענו לעידן השוויון בין הענפים הללו שמהם האחד שייך ל"עבר" והשני -אנחנו- שייך (גם) ל"עכשיו". ל"עכשיו" זה ברצוני להוסיף הרחבה העמקה נוספת, אשר רק עקב קוצר הזמן לא נדונה.
חיים תדמור הדגיש את הנחיצות בשילובם של לימודי המזרח הקדום ותולדות הבית הראשון בבית הספר התיכון מסביב ללימוד ספרי המלכים א-ב למשל. נחיצות זאת נובעת מתוך צורך עליון בחינוך משקם ומחדש של התודעה, הניסיון והחוש ההיסטורי גיאופוליטי של האומה הישראלית בארצה. חלק ארי של השכבה המנהיגה של עם ישראל בתחום המדיניות והמחשבה חסר ידע בסיסי זה, והתוצאה: שיקולים שונים, החלטות מוטעות-וכולם הרי אסון. על כן, רק שילוב הלימוד וההבנה של המזרח הקדום והחדש, עם תודעה יהודית והומניסטית עכשווית, יוכלו להביא לשינוי הדרגתי בקיומנו כאן.
אכן, זאת מערכה ציונית מני רבות שאנו חייבים להצליח בה.
פרופ' פנחס ארצי, ירושלים
21.02.2012
דומה כי מגמתם של בעלי הסיפורים העניקה ממדים מוגזמים לפולחן הבעל, ועם זאת לא ביטאה כראוי את המרי של האוכלוסייה שהיה כלכלי וחברתי ביסודו.
השבמחקע.ש.ג.
2012, פבר׳ 22