שלמה שפירא
דבר משרה דבר
סייסת וסוס סוסה וסייס
הרוכב והנרכב אמיצים
מגיעים לסיפוק בגוף ובנשמה .
פעם היינו כאלה
הרוכב חווה עליה משגעת, הנרכב חווה עליה משגעת והתחלפו התפקידים
כך חלמנו אהבנו ורכבנו.
אצילים היו האיש והאישה, האישה והאיש
בלי שטריקים בלי טריקים
הבינו אחד את השני
דהרו לשפת הים בשקיעת שמש ולזריחת חיבוק הלילה.
את, בוודאי, ישנה עכשיו, שתיים בלילה ואני ער
כותב לך על סוס דוהר רוכב שר,
אפילו הזמנים משתנים.
עדיין את מושכת אני אוהב אותך
הלילה זה אותו הלילה, אז אני אתך נשאר
סייסת וסוס סייס וסוסה דוהרים ביחד
אמיצים להגיע לסיפוק בגוף ובנשמה, למנוחה ולנחלה.
גם כשאני בן שמונים ושתיים
אוהב אותך כבן שמונה עשרה
לרכוב כמו פעם קשה לי
לשיר כמו פעם קל לי, קל יותר
עולם הרכיבה ועולם השירה עדיין מזנקים יחדיו כמו בימים עברו
בלי רכיבה אין הנאה ובלי שירה אין הנאה
יישארו תמיד החיבוקים הנשיקות וסוסי אהבה
הולכים לשיר ביחד.
5.12.2020
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!