שלמה שפירא: שסק

שלמה שפירא

שסק

חשיבות הגשם

לפני ירידת הגשם צצים ניצני השסק במפתיע

מבשילים פרי בחג שמחת יציאת מצרים משעבו.ד לגאולה

כך גאולה רוקמת חרותה בעקביות בנחישות ותורמת דבשה.

מעובי קומתי ארקח מפרותיה הזקופים ריבה לריבתי

שסק שסק אני בודק, מקלף קליפתו, מרחיק גרעיניו לזריעתו מחדש

וחוזר חלילה.

אף פעם לא יצלח שעבוד לכופפני להקפיאני ללא חדוות יציאה אל גאולה

אזרע להצליח ויברכני אלוהים

גם בעת הקשה הו אמשיך לכתוב שירי לכת בדרכי האהבה האמת והצדק.

איש לא שם לב ולא ישים לב שאני עובר כאב

...

ירד גשם בגינתי 
פריחת שסק בעונתי 
תפקוד אותי ריבה אוהבת מכל הלב...

בית גם שקדיה

...נוף נערותי קסום מְרֵיחַ התפוז

אך נוף בגרותי גשום מפריחות שסק ושקדיה

              עם תפילות מכונסות לגשמי ברכה...

מול חלוני - כשגמר השסק לתת פריו השנה

מול חלוני - כשגמר השסק לתת פריו השנה
הלכו הדבורים
הלכו השחרורים
הלכו הדרורים
ואני בעל-פיקדון ערוך -שׂפתים בַּאֲבִיוֹנָתִי
עד לפסח הבא. 

איך שסק מזהיב - היא עדות חיה בשבילי

פתאום קם אדם ורואה מול עיניו איך שסק מזהיב יום יום שעה שעה
ובצאתו שוב ממצרים, הוא מנסה לחשוב מי יקום ויקטוף פריו
מי יזכה ליהנות מטעמו, מי מן האדם שבקושי בלסו והיטיב את גורלו
והופך נוטע מבורך בפריו...
השסק כה רב טעים ויפה, ברכת-אֵל הייתה בעזרו.

עץ השסק  בשׂיא תקוות-פריחתו, היום
    
עץ השסק בשׂיא תקוות-פריחתו, היום.
מבקרים אותי מֵאות דבורים רוחשות פריחה חזקה טמירה ונפלאה בי.
איך לשכנע את אלה שמסביבי
שעדיין יש אהבה גדולה ופורחת בתוכי,
החובקת פריחה בטהרתהּ בגדולתהּ,
מה טוב מה נעימה חסותהּ
מְחַיִל אל חיל פֵרות הדרהּ.

כל השסק נקטף מן העץ

ערב טוב.
כל השסק נקטף מן העץ.
ואם נשאר, הוא נמצא כרגע במקרר.
אם נתראה השבוע
יהיו לך שסק מן העץ וגם ריבת-שסק שאותה רקחתי בשבילך.
בכל מקרה, הריבה מוקפאת עכשיו 
ובבוא הזמן תוכלי להפשירהּ ולהתמתק בהּ.
בידידות נתברך!

שסק הוא בשׂר כחוש בשביל לרקוח ממנו ריבה

שסק הוא בשׂר כחוש בשביל לרקוח ממנו ריבה.
פרות השסק מופיעות חבורות חבורות ומבשילות במפתיע בבת-אחת בסוף האביב,
כאשר על עץ אחד הפגנה צבעונית המונית של פֵרות באור.
בשביל לקטוף אותו בזמן, דרוש הרבה ידיים עובדות, 
כי אחרת צרעה עלולה לדקור את הפרי והופכת אותו לפרי שאינו ראוי למאכל.
אני קוטף את הפרי בזריזות, משתדל להניחו בעדינות ולא להפילו.
ראשית כל הצפרים מתכבדים מפריו, לאחר-מכן אני נותן מעט מן הפרי לעצמי, גם למשפחתי הקרובה, למשפחתי הרחוקה, לשכני, לידידי, למכרי ולמי לא! - ברכה רבה נותן העץ.
ומן השסק אני גם רוקח ריבה עם הרבה סבלנות ועבודה רבה. ויש סיפוק והנאה.

הגויבה והפרופסור

העץ - קודם-כל בשביל הציפור ולאחר-מכן בשביל האדם.
וצריך לזכור שציפור אוהב את הפרי הכמעט-בשֵל והחמוץ ולא את הפרי הבשל.
פרופסור אחד שלא בוטנאי שדיבר היום על "עצים" (בטלוויזיה) אמר: -"אִמּי ביקשה ממני "תוריד את הַגּוֹיָבָה לפני שהציפור תנקר אותה" "
ואני נזכרתי באמי שהייתה אומרת לי - "תשאיר רימון על העץ בשביל הציפור!" "ציפור אוהב שסק כמעט לפני הבשלתו ואל תפריע לו"...
ואני עומד כל שנה ליד חלוני ומביט מלמעלה על השסק החונט את פרותיו, שאולי הציפור תתחיל לנקר בפריו, כך אדע שהגיעה עונת השסק בגינתי.
פרי מן העץ משׂמח ציפור ואדם! 
גם הציפור גומל לעץ בשירת הודיה לפריו.

קפה-קפה. בארוחת-בוקר-הקודש של-הני שלי

...ושתי פרוסות על כל צלחת במריחת גבינה, את שלה במריחה נוספת, 

באחת דבש ובאחת ריבת-שסק מן פֵרות האביב מהגנה שלי...

   

"פראייר"?! - מחשבה אישית! - משׂחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם "שהכל יורד לה על עסקי חינם"

את עץ השסק שלי פקדה השנה תנובה נקייה טובה ורבה.
איך תסביר לאנשים מדוע אני קוטף שסק בעבודה קשה ובמאמצים רבים, כאשר אין אני טועם שסק, ומגיש אותו במתנה לכל דכפין?
(האם חג הפסח הסמוך מאד להבשלת פרי השסק משפיע כאן)
בואו בהמוניכם וקבלו ממני מִכְלַת-שסק  של זהב...

כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים

...את רחוקה ממני
כל שיר לאישה הינומה לך
כל שסק עבות זהוב ומתוק, חך אל פיך
כל ורד בהנץ השחר, אור לכבודך...

השלמה

השלמתי להתרחק מיופייך
מאותן עיניים חולמניות צופות לגלי הים הפתוח.
היית ידידה ונשארת ידידה
אני ידיד שרציתי חלומך בסתווי.
פעם חשבתי שאביא לך שסק חגיגי בדובדבנים אדומים...

עונת השסק - עדות חיה בשבילי

 

 

פתאום קם אדם ורואה מול עיניו איך שסק מזהיב יום יום שעה שעה

ובצאתו שוב ממצרים, הוא מנסה לחשוב מי יקום ויקטוף פריו

מי יזכה ליהנות מטעמו

מי מן האדם שבקושי בלס והיטיב את גורלו, הופך נוטע מבורך בפריו

השסק כה רב טעים ויפה, ברכת-אֵל היתה בעזרו.

 

2013, מרץ 4, 10:08