שלמה שפירא: אסתר רוזנפלד שלחה לי שיר טבע נחמד על רעות בין שני עצים קרובי טריטוריה וחיים בשלום

שלמה שפירא

המשוררת אסתר רוזנפלד שלחה לי וכתבה:

"לא בכוונה גיליתי באינטרנט שיר של אריק ברמן על אלון ואזדרכת

אני חושבת שיעניין אותך. "

בין אלון לאזדרכת שטה רוח הרעות, 
יש כאלה שיגידו "נדירה היא רוח זו". 
וכך,בבוקר חם באמצע אב, כשאין ענן סביב החמה, 
בין אלון לאזדרכת נחתה יונה תמה. 
והיא עומדת חשופה, במערומי גופה. 
לעברם קורצת לשלום בכנפה הלבנה היפה. 

האלון מיד מבליט את שורשיו החזקים 
וצמרת שעליה תגונן מפני גשמים. 
ממולו, האזדרכת מפתה בפירותיו, 
ובקן שהוא בונה לה על אחד מענפיו. 
וכך, עם רד הערב, היא נוגסת בפלח מדובשו של זה 
ועם עלות השחר, מקיצה היא בסבך צמרתו של זה. 

ובקצה אחר של היער, 
בעוד השניים ראש בראש, 
אותה יונה תמה נוחתת וקורצת בכנפה לברוש. 

בין אלון לאזדרכת, נדמה רוח הרעות, 
יש כאלה שיגידו כי הייתה זו רוח שטות.

תודה לאסתר

שידעה שאני אוהב שירי טבע ושלחה לי בחנוכה

שיר טבע שמדבר על רעות בין שני עצים קרובי טריטוריה וחיים בשלום ובהרמוניה האחד עם השני.

אז שלחתי לאסתר שיר שכתבתי באותו יום:

על רגשות

בפנטזיה שלי

אני מבין אותך 

אני מרגיש אותך

אני רואה אותך

אני מחבק אותך

אני מנשק אותך

אני מתלחש אתך

אני מתלבב אתך

אני נושם אותך

אני שר אותך

את יודעת כמשוררת נפש ורגש:

ששירה שמנה אינה יודעת שׂובע

ששירה ביקורתית אינה יודעת רוגע

ששירה רגשית אובדת לי בין המלים 

אני כמעט צולע.

השיר קבל מספר תגובות ממשוררים ומקוראים:

עזרא מורד: יפה, שלמה

אריקה הופר: שיר ממש יפה.

אבישג ארז: שיר מקסים.

לשלמה שפירא שלום רב,

מעניין אותי מהיכן היה לך מידע עלי? כמו כתובת המייל , או שירים שלי שציינת שקראת.  בדו ירחון "מאזניים" התפרסמו שירים שלי. כמו-כן בפייס בוק.

במייל הקודם הזכרתי התפרצות רגשות. לא התכוונתי לשירי אהבה. שיריך, אלו שקראתי, הזכירו לי את המשוררת ויסלבה שימברורסקה ז"ל. המציאות היא מקום מרכזי בכתיבתה. שיריה הם אינטלקט ביקורתי ללא התפרצות רגשות. זאת הייתה התרשמותי ממספר שירים שלך שקראתי. אני מעריכה ומודה לך שאתה מתעניין בשירתי...  

בברכה ושבוע טוב

                             אסתר רוזנפלד 

ובינתיים, אסתר רוזנפלד שלחה לי מספר שירים לעיון

תשובתי לאסתר רוזנפלד:

שלום אסתר,

כבוטנאי לשעבר, אני אוהב מאד את שיריך שנופך הטבע חוגג בהם.

כמו, למשל, הסחלב הארוטי שנכבש בי.

תיאורייך יפים כמשק כנפי שירה על הטבע ועל האדם

וזאת מזווית עין הומייה ברווית אהבה באדמה רוויה.

שלמה שפירא

אחרי תשובתה כתבתי עוד שיר, שלחתי לה ופרסמתי אותו בבלוג שלי.

שלמה שפירא

הגשם שייך לצמחים

הלילה יֵרֵד גשם.
רק צייר-נפש מסוגל להבין בעננים.
מה צמח חווה בכמישתו?
תדמיינו אותו בהרהורי לבו.
צמח לכוד במקומו, אין שומעים זעקתו ולא מבינים את שתיקתו.
צמח כומש לא בגלל הרוח, בגלל האדם המזהם את סביבתו.
כשצמח זועק בעת צרה, הוא פונה לעזרה לָאֵל המופשט.
האל מביט בעננים ומוריד גשם, הרבה גשם, 

הורדת הגשם לא בגלל האדם.
20.11.2017