שלמה שפירא
לרומאים לא היו חיילים יודעי בוטניקה. כי בוטנאי שרואה עץ חרוב וכל פירותיו קטופים, היה מגיע למסקנה, שמישהו חי בסביבת החרוב.
הפריחות הרבות בחרוב במשך השנה העמידו פרות זמינים לרשב"י הקדוש ובנו!
אלה הערות שלי
מן הויקיפדיה:
מערת רבי שמעון בר יוחאי היא מערה עתיקה בפקיעין, בה לפי המסורת התחבאו רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר
במשך 12 שנה וחברו בה את ספר הזוהר.
בפתח המערה עץ חרוב עתיק, לפי המסורת זהו העץ שצמח בנס עבור רשב"י ובנו, ממנו נזונו בשהותם במערה.
זהו עץ החרוב הגדול והמקודש ביותר בישראל.
על החרוב
מתוך הספר "אקולוגיה של הצומח בארץ ישראל" ל- יואב ויזל, גד פולק ו- יעל כהן, עריכה לשונית: איטה אלחנני, ספרית פועלים, הדפסה שניה, 1985
בספר תודות:
ברצוננו להודות לחברינו לעבודה במחלקה לבוטניקה באוניברסיטת תל-אביב - ד"ר מיכה ליטב, ד"ר דיני אייזיקוביץ, ד"ר יעקב ליפקין וד"ר נילי ליפשיץ, על עזרתם הרבה בהעלאת הדברים על הכתב. תודה מיוחדת נתונה למר משה אגמי על תרומתו הרבה בשכתוב הפרקים על צומח המים וצומח סיני, ולד"ר יואל דן על הארותיו בנושאי הקרקע.
חרוב מצוי Ceratonia siliqua L
משפחת הקסאלפיניים
עץ דו-ביתי ירוק-עד, הנמנה על העצים החשובים ביותר של החורש הים-תיכוני ומרכיב עיקרי בחברות חרוב מצוי ואלת המסטיק.
החרוב הוא מין כלל ים-תיכוני בתפוצתו, אך מצוי גם בדרום ערב, תימן ואריתריאה. תפוצתן בארצות הסמוכות לאזור הטרופי, ותכונותיו ה"טרופיות" הביאו להשערה, שלמרות שבהווה תפוצתו היא ים-תיכונית מובהקת, הרי מוצאו של החרוב הוא טרופי. (זהרי את אורשן, 1959).
העץ מגיע לגובה של כ- 10 מ', אך עצים שנפגעו מופיעים בצורת שיח דמוי כר. העץ בעל כושר התחדשות מגדמים עתיקים.
לחרוב עלים מנוצים הנושאים עלעלים גדולים ונוקשים. החרוב הוא עץ מעמיק שורש, ונמנה על הצמחים הקסרופיליים שבין עצי החורש הים-תיכוני. בדומה לזית ולאלון מצוי, גם החרוב שיעורי הדיות הקיצית הם נמוכים 0זהרי, 1955, 1962). יש סבורים שהחרוב רגיש להצפה, ועל כן אינו מצוי בעמקים האלוביאליים של הגליל התחתון 0אלוני, 1969).
עונת פריחתו העיקרית של החרוב היא מאמצע ספטמבר ועד נובמבר, בנוסף קיימות 3 עונות פריחה נוספות: סוף ינואר עד סוף פברואר, סוף אפריל עד סוף מאי, ומאמצע יולי ועד אוגוסט (ארבך, 1969). הקמביום והפלוגן, פעילים ברציפות כמעט כל השנה (פאהן,1953. ארבל 1969). כמו כן אופיינית לחרוב קאוליפלוריה (=הנצת פרחים מהגזע או מהענפים הראשיים). כונות אלה שכיחות מאד בצמחים טרופיים.
הפירות והעלים של החרוב נאכלים ע"י הצאן וערכם התזונתי גבוה. פירות החרוב משמשים מאכל אדם ומזנים מסוימים מפיקים דבש חרובים.
על החרוב: מתוך "אקולוגיה של הצומח בארץ ישראל" ל- יואב ויזל, גד פולק ו- יעל כהן, עריכה לשונית: איטה אלחנני בהדפסת מהדורות חוזרות שמורות לספרית פועלים, הדפסה שניה, 1985
השבמחקבספר תודות:
ברצוננו להודות לחברינו לעבודה במחלקה לבוטניקה באוניברסיטת תל-אביב - ד"ר מיכה ליטב, ד"ר דיני אייזיקוביץ, ד"ר יעקב ליפקין וד"ר נילי ליפשיץ, על עזרתם הרבה בהעלאת הדברים על הכתב. תודה מיוחדת נתונה למר משה אגמי על תרומתו הרבה בשכתוב הפרקים על צומח המים וצומח סיני, ולד"ר יואל דן על הארותיו בנושאי הקרקע.
חרוב מצוי Ceratonia siliqua L
משפחת הקסאלפיניים
עץ דו-ביתי ירוק-עד, הנמנה על העצים החשובים ביותר של החורש הים-תיכוני ומרכיב עיקרי בחברות חרוב מצוי ואלת המסטיק.
החרוב הוא מין כלל ים-תיכוני בתפוצתו, אך מצוי גם בדרום ערב, תימן ואריתריאה. תפוצתן בארצות הסמוכות לאזור הטרופי, ותכונותיו ה"טרופיות" הביאו להשערה, שלמרות שבהווה תפוצתו היא ים-תיכונית מובהקת, הרי מוצאו של החרוב הוא טרופי. (זהרי את אורשן, 1959).
העץ מגיע לגובה של כ- 10 מ', אך עצים שנפגעו מופיעים בצורת שיח דמוי כר. העץ בעל כושר התחדשות מגדמים עתיקים.
לחרוב עלים מנוצים הנושאים עלעלים גדולים ונוקשים. החרוב הוא עץ מעמיק שורש, ונמנה על הצמחים הקסרופיליים שבין עצי החורש הים-תיכוני. בדומה לזית ולאלון מצוי, גם החרוב שיעורי הדיות הקיצית הם נמוכים 0זהרי, 1955, 1962). יש סבורים שהחרוב רגיש להצפה, ועל כן אינו מצוי בעמקים האלוביאליים של הגליל התחתון 0אלוני, 1969).
עונת פריחתו העיקרית של החרוב היא מאמצע ספטמבר ועד נובמבר, בנוסף קיימות 3 עונות פריחה נוספות: סוף ינואר עד סוף פברואר, סוף אפריל עד סוף מאי, ומאמצע יולי ועד אוגוסט (ארבך, 1969). הקמביום והפלוגן, פעילים ברציפות כמעט כל השנה (פאהן,1953. ארבל 1969). כמו כן אופיינית לחרוב קאוליפלוריה (=הנצת פרחים מהגזע או מהענפים הראשיים). כונות אלה שכיחות מאד בצמחים טרופיים.
הפירות והעלים של החרוב נאכלים ע"י הצאן וערכם התזונתי גבוה. פירות החרוב משמשים מאכל אדם ומזנים מסוימים מפיקים דבש חרובים.
מן הויקיפדיה:
מערת רבי שמעון בר יוחאי היא מערה עתיקה בפקיעין, בה לפי המסורת התחבאו רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר במשך 12 שנה וחברו בה את ספר הזוהר.
בפתח המערה עץ חרוב עתיק, לפי המסורת זהו העץ שצמח בנס עבור רשב"י ובנו, ממנו נזונו בשהותם במערה. זהו עץ החרוב הגדול והמקודש ביותר בישראל.
הערה שלי: לרומאים לא היו חיילים יודעי בוטניקה. כי בוטנאי שרואה עץ חרוב וכל פירותיו קטופים, היה חושב על מה שקורה כאן. ואולי היה מגיע למסקנה, שמישהו בסביבה חי וקוטף מן הפרי!
ועוד הערה: הפריחות הרבות במשדך השנה העמידו פרות זמינים לרשב"י הקדוש ובנו!
27.04.2013
בבלוג שלי ב-וואלה שוואלה סגרה אותו