שלמה שפירא
המשתתפים בפסטיבל "ניסן" הבינלומי ב- מגאר, שנת 2012
הפסטיבל יימשך יומיים: 26-27.03.2012
1730-1800 התכנסות וכיבוד קל
1800פתיחת הפסטיבל
1800-1900ברכות
1900-1915 כתיבת פסוקים מהתורה
כבוד הארכיבושוף ד' עטאללה חנא
כבוד השיח' מחמד קיואן
כבוד השופט פארס פלאח
מר זיאד דג'ש-יו"ר המעוצה המקומית מג'אר
1915-19 30הפסקה
1930-2100 קריאת שירים
משתתפים : טאהה מחמד עלי , מאריו סאליס, מירון איזקסון , כיאמי רוסה, בלפור חקק ,סלמאן דג'ש, איוק בוצ'פפה , קרולינה פלור , איתמר יעוז קסט , שלמה שפירא , יצחק כהן, עדנה מטווך , צ'נג מטין , אלינה אסאייבה , משה בן שאול , כיאמי סליס , ארינה ארמקובה , סוקול קונגה , אנטוניו קולינאס , חווה פנחס כהן , ג'מאל קעואר
הנחיה : ד"ר נעים עראידה
שלמה שפירא
השבמחקפסטיבל "ניסן" הבינלאומי האחד עשר לשירה ייפתח השנה ב- 3.4.2010 ב-מג'אר
(שהשתתפתי בו)
ייפתח השנה ב- 3.4.2010 ב-מג'אר
מנחה בטכס הפתיחה של הפסטיבל – פרופ' נעים עראידי
בפתיחה עתידים לברך :
פריד קאסם ג'אנם
מג'יד עסאקלה
אבישי ברוורמן
חיים נגיד
שגריר יפן בישראל
נציג השגרירות הסינית- קונג ג'ין פיי
מוצלח קבלאן
מוהנא פארס
יוסף חמדאן
מנסור אבו ראשד- ג'נרל בדימוס שמשמש מנהל עמותת השלום בעמאן
בסיליוס בוארדי
זכריה לוי
בימי הפסטיבל ישתתפו משוררים יהודים וערבים ויתקיים דיאלוג בין יוצרים ובין שפות
ובין תרבויות ובמיוחד בין התרבות הערבית והעברית .
צריך לזכור שבכפר מג'אר גרים
תושבים בני דתות שונות בהרמוניה עם דיאלוג טוב, מה שמוסיף נופך מוסף לפסטיבל .
בהזדמנות זו אני רוצה לציין את ידידתי המשוררת הדרוזית (כותבת בערבית!)
תושבת המקום - אמאל קזל – שהיא מהנהלת - ניסן - העמותה לקידום התרבות והאמנות
וגם ממארגני הפסטיבל .
השבמחקפסטיבל "ניסן" הבינלאומי התשיעי לשירה במג'אר
27/4-30/4/2008
ידידתי המשוררת הדרוזית אמאל קזל ובעלה פריד וגם עוד ממארגני הכנס הזה הזמינו אותי לכנס וגם להתארח בביתם ואני מודה להם מאד על כך ורציתי ליידע את קוראי הבלוג וידידי השירה לבוא בימי הכנס ולחוות חוויה תרבותית מיוחדת ומרשימה בשירה טובה במקום מקסים ובחברת אנשים-מקסימים !
אשר יתקיים באולמי אשכול פיס במג'אר
ביום ראשון בתאריך 27 לאפריל 2008
(י"א באייר התשס"ז)
17:30 – 18:00 : התכנסות וכיבוד קל
18:00 : ברכות
-ראש המעוצה המקומית, מר זיאד דגש
- יו"ר העמותה – ד"ר מג'יד עסאקלה
- מר ג'אלב מג'אדלה – שר המדע התרבות והספורט
- מר מוצלח קבלאן – מנהל האגף לתרבות דרוזית וצ'רקסית
- ד"ר בסיליוס בווארדי – נציג מפעל הפיס
- מר גיורא רוזן – יו"ר הנהלת אומנות לעם
- מר זכריה לוי – מנהל בנק הפועלים- סניף מג'אר
- ג'נרל מנסור אבו ראשד – יו"ר עמותת השלום עמאן
- יי יאן בין – ראש המשלחת הסינית
- עסאם אלשוא – ראש המשלחת הפלסטינית עזה
- הפסקה
20:30 – 19:00 : מושב קריאת שירים
הנחיה: פרופ' נעים עריידי
כמו כן מתקיימת באותו זמן
ג'מאל חסן – אמנות פלסטית
גוליס
אנו מתכבדים להזמינכם לטקס פתיחת תערוכת האומן
גמאל חסן ביום ראשון 27/4/2008 באולמי אשכול פיס
מגאר כחלק מפעילויות פסטיבל ניסן הבינלאומי לשירה
התערוכה תימשך שבוע ימים
שלמה שפירא
השבמחקעל הדרוזים
מתוך הספר "ערבי ארץ-ישראל" ל-יעקב שמעוני, הוצאת "עם עובד", תש"ז 1946
הדרוזים. -הזכרנו לעיל, בפרק על האסלאם וכיתותיו, כיצד נתפלגה מעל האסלאם השיעי-האסמאעילי כת הדרוזים, ותיארנו בקיצור את מהותה הדתית. מהותם האתנית-הגזעית של הדרוזים לא נתבררה כל צרכה: יש סבורים כי גם מבחינה זו שונים הם מן הישוב הערבי, באשר נקלטו בעדתם אלמנטים זרים-מהגרים, כגון פרסים, כורדים ועוד. אולם, אם גם יתכן שהדרוזים הם תערובת של סורים קדמונים, ערבים, פרסים ועוד - הרי נראה שעיקר היבדלותם איננו בשוני הגזעי, אלא בבדילותם הדתית-הכיתתית. חלק מו הדַּבָּרים הדרוזים עצמם, וביחוד כמה משפחות מיוחסות שבלבנון, מייחסים עצמם על הערבים דווקא ("בני קחטאן", ימנים), ומשתדלים להוכיח את מוצאם משבטים ערביים ידועים וממשפחות ערביות עתיקות ואצילות. לשונם של הדרוזים כולם - ערבית היא.
העדה הדרוזית נתהוותה והתבצרה בהרי הלבנון. כאן הם נזכרים בתיאורו של הנוסע היהודי המפורסם בנימין מטודילא, הכותב עליהם, בשנת 1170 בערך: ...וקרוב מהם (מתושבי צידון) כמו עשרה מילין אומה אחת נלחמת עם אנשי צידוןהיא האומה הנקראת דרזיאן...
תולדות הדרוזים הן שרשרת ארוכה בלתי-נפסקת, של מלחמת-דמים - בינם לבין התורכים, בינם לבין הנוצרים הלבנוניים, בינם לבין שכניהם המוסלמים, ובינם לבין עצמם; והם נתפרסמו כאנשי מלחמה מובהקים וגיבורי חיחל. הם סירבו לשאת עול של שלטון זר מסודר ועמדו מאות שנים במרדם נגד התורכים, ככל שאלה לא הסתפקו בשלטון מדומה ולא הניחו לאמירים ולמושלים הדרוזים את שלטונם המקומי...
...בכפרים מעורבים, שבהם יושבים גם מוסלמים או נוצרים או בני שלוש העדות, יש לציין כי דווקא בכפרים הדרוזים החזיקו מעמד ישובים יהודיים חקלאיים במשך מאות בשנים - פקיעין, שפרעם, כפר יאסיף, בית-ג'ן, ג'ולס.
בכפרים שבהם הדרוזים הם כלל הישוב, הם חיים על הרוב את חייהם המיוחדים המסוגרים; ואילו בכפרים מעורבים רבות ההתנגשויות בינם לבין שכניהם, וביחוד בינם ובין הערבים-המוסלמים, וכן גם בזמן האחרון, ידועה, למשל פרשת ההתנפלויות שערכו הכנופיות הטרוריסטיות במהומות 1936-39 על הדרוזים שבשפרעם והתנגשויות הרבות בין דרוזים לערבים בכפר מוגאר שבין טבריה לצפת. הדרוזים שבארץ, שלא כאחיהם בלבנון, לא לקחו, בדרך כלל, חלק פעיל בתנועה הערבית הלאומית . הדרוזים שבארץ מקיימים קשרים עם אחיהם שבלבנון ובהר הדרוזים...
השבמחקשלמה שפירא
מוסבאח חלבי על "הדרוזים בישראל"
"אני דרוזי ישראלי גאה"
"אל תאמינו לעיתונאים ..."
"הדרוזים הם מין עם מיוחד במינו שאי אפשר למצוא בין העמים האחרים"
"האמונה של הדרוזים במשהו מסתורי שלא מכירים אותו"
סמיח והבי ידידו של מוסבאח שנכח בהרצאה – דוגמא אישית ל"קשר הדם" בין דרוזים ליהודים
הרצאה לגימלאי אוניברסיטת ת"א ב- 21/10/2009
הרצאה מקיפה ומאלפת על הדרוזים בכלל ועל הדרוזים בישראל
שמחתי לשמוע את הרצאתו המעמיקה והמאלפת של מוסבאח חלבי על הדרוזים בכלל
ועל הדרוזים בישראל בפרט , שמעתי גם על "האידיליה הישראלית" המתמשכת והנמשכת
עד עצם היום הזה ואפילו הציונית בינינו לבינם" אבל יחד עם זאת לא שמעתי על הדינמיקה
העכשווית המתרחשת בימים אלה בתוך "העדה" הדרוזית .
אין עוררין שהדרוזים בישראל נאמנים למדינה "אנחנו כבר הוכחנו את עצמנו בענין זה" והובאו
דוגמאות אחדות לכך , אבל לא שמעתי מפיו על "הדרוזי האחר" שצץ היום מתוך העדה והמשייך
עצמו לחלק הפלסטיני והאומה הערבית . הרגשתי שיש "החלקה" של דברים ואידיאליזציה
של המשך המפגש הדרוזי- יהודי .
בנחישות הוצהר בהרצאה שהדרוזים תושבי רמת הגולן הם ישראלים לכל דבר וימשיכו להיות כך
גם בעתיד . העימותים האחרונים במגזר הדרוזי (למשל , לגבי הסדרת בעיות הקרקעות בין
המדינה לאזרחים הדרוזים) הם בסך הכול סוג של "דפיקה על השולחן" ואת היריות בנשק חם
הם תמיד "יריות של שמחה" ועוד ... וכשנשאל מוסבאח מה אם יקום "הרצל" דרוזי , הוא ענה
שנסיון כזה בעבר נכשל וגם ייכשל בעתיד כי "הוא לא בא בחשבון מצד הדת הדרוזית" כי
יש אמונה שרק ב"אחרית הימים יקום דבר" .
יש לי הרגשה שישנם דילמות ולא מעט "התנגשויות" ערכים ומוסכמות וישנה העדפה לטטא בעיות מתחת לשטיח בגלל החשש לדחיקת "ההתבססות" הדרוזית ולפגיעה בה בישראל כי חייבים להמשיך ולשדר שהכול בסדר ולהתרחק מכל עימות .
כידוע , יש זיקה עמוקה ומושרשת של הדרוזים לשפה הערבית ובעבר ראו הדרוזים את
עצמם כחלק מן האומה הערבית . פגשתי לא מעט דרוזים מבוגרים שהשפה הערבית
על דקדוקיה ותרבותה רבת השנים נהירה להם יותר מן הערבים המשכילים מדתות אחרות והם
חוששים למה שיקרה לה כי מורגש היום חשש שהצעירים הדרוזים הולכים פחות ופחות "לשחות"
בשפה הערבית ויש חשש לאבדה . עד היום , כמעט ולא מוצאים "עיתונות דרוזית כתובה בערבית" . בקושי תמצא ברמת הגולן את "בניאס" ואת "ג'ולאן" וכתב עת אחד או שניים השייכים ל"עוקאל" (החכמים) .ישנה השתלבות מלאה של הדרוזים בעיתונות ובכתבי העת הכתובים בערבית היוצאים מטעם ערביי ישראל והיא גם משפיעה עליהם . קשה להמשיך בקו המעמעם את מה שבתוכך והחושף בעיקר
את מה שמחוץ לך כשיש היום גם את "הערוץ האינטרנטי" . שמעתי מפי דרוזי שאמר לא מזמן "שקשה
לו יותר היום להיות דרוזי ... , ובין שאר הסיבות אמר כי לדרוזי קשה היום להמשיך את השפה הערבית , ודרוזי חייב להמשיך ולפתח אותה ...". כנראה , שההשתלבות בחינוך ובתרבות העברית מקשה יותר
על הבנת הקשר בין המורשת הדרוזית לתרבות ולהיסטוריה הערבית והמזרח תיכונית .
תודה לך על המאמר הנועז והביקורתי, אודה לך אם תודיע לי ולגב' אסנת אברהמי אם אתה תשתתף בארוחת הערב החגיגית בביתו של מר צורף יואל
מחקבברכה,
שמואל מורה
21.10.2009
שלמה שפירא
השבמחקפשוט וחלק
מעולם לא הרגשתי את חבלי לידתי
גם אני נולדתי כאן מזמן וְיִלַּדְתּי את עצמי בעצמי
גם משהו מן השמים עזר לְיֶלֵּד אותי
היה בי דחף להרוויח כמה שיותר מן האור ולהפחית כמה שיותר את החושך, על כן מן השמים תבונתי.
בקשתי עוד נס: להיגאל שוב בארץ-ישראל:
בילדותי - ואני בככר הנֵכָר בעיראק המסכסכת המשפילה הרודה המחסמת, שם אפילו בביתי בשכונת היהודים, לא היה אור לי.
עברי תמיד הייתי, בן להרי ארץ-ישראל וירושלים
בחליל רועים נִשֵּׂאתי ובמקנה אמת רכשתי את חיי ונגינתי
אתקבץ כאן לשמור כבבת עיני המולדת לי ולעמי.
אנא מכם בני עמי! היזהרו מאד שוב ושוב ושוב משודדים.
4.09.2018
בעצם ההפגנה של הדרוזים בכיכר רבין הערב - מוצא"ש כ"ג באב, תשע"ח, 4.08.2018 - מעט הרגשתי כמעט הבנתי שארץ-ישראל היא המולדת של הדרוזים.
שלמה שפירא
השבמחקראו כתבתי בבלוג שלי ב- וואלה
24/4/2014 10:25 יונתן רטוש: "בני-בריתנו הדרוזים"/יש להבדיל בין: 'בן-ברית' ל- 'בעל-ברית'!/כשר ויהודי כשר-מו...
שלמה שפירא
השבמחקהדרוזים רואים עצמם בראש ובראשונה דרוזים, אחר כך ישראלים ולבסוף ערבים.
נשאלת השאלה , האם עצם האינטגרציה הפוליטית והחברתית במדינה ובחברה בהם הם חיים והנאמנות למדינה בה הם חיים עושים את בני העדה הדרוזית לעם משני עם ייחוד דתי ותרבותי בכל מדינה שבהם חיים ? במובן - עם בתוך עם - ...
ב"אל-ג'בל" , 26/4/1946 מצוין ששני חלקי העדה הדרוזית, זה שבהר הדרוזי הסורי וזה שבהר הדרוזי הלבנוני, שני עמים אלה עומדים בסימני התקרבות ביניהם והובעה התקווה לפתיחת תקופה חדשה, בה יתהדקו קשרי השיתוף בין שני ההרים-העמים.
כאן אתה שומע על הכוונה לעזרה זה אל זה וגם על כוונה להתאחד – מעין איחוד עמים לעם.
(...והנה שוב נפגשים ומתאחדים שני חלקי העדה , זו ש"לבות הכובשים מגדות הבוספור עד עריש שבמצרים היו רועדים מפניה" . שני העמים האלה , בהתאחדם ובעזרם זה לזה, יהוו את הכוח הגדול ביותר, החברתי והפוליטי והצבאי, במזרח הערבי. )
הדגש: החברתי הפוליטי הצבאי!
אולי הדברים שנאמרו, נאמרו על דעת בודדים, אבל אפשר לקרוא לילד בשמו - "העם הדרוזי" .
אני שמעתי כל הזמן שמדובר בעדה . והדברים האלה משנת 1946 מציינים בפרוש כוונה של עם . דברים שהם חדשים בשבילי .
אם נוסיף את "העם" הדרוזי היושב בהרי הגליל, הרי שאפשר לדבר היום, על שלושה עמים דרוזים שכל אחד הוא עם בתוך עם אחר ושלושתם יחד הם עם אחד.
29.08.2008