שלמה שפירא
על רש"י שאהב ראשי
רש"י - רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים. נחשב לגדול מפרשי התנ"ך והתלמוד, וכונה "פרשנדתא". פועלו ופירושיו השפיעו השפעה רבה על עיצוב דמותה של היהדות ובמקרה אני מדגיש בעיראק. רש"י היה לו כתב מיוחד - כתב רש"י / רש"י בגמרא / רש"י ב- מקראות גדולות / רש"י פה ו- רש"י שם / רש"י היה כושי כתמר ודיבר בגני האנשים, שאל שאלות והשיב תשובות והיה חכם בלשון הנוטריקון - ראשי תיבות, חילופי אותיות ושאר רמזים ששמעתי בדרשות הרב בימי שבתות בצהרים לפני תפילת מנחה.
רש"י עזר לנשמתו המיוסרת הקטנטנה של ילד בעיראק.
בעיראק - קראתי ב- "ספר פרשות השבוע" את פירושו של רש"י. אבי יצחק גורג'י כתב עברית בכתב רש"י.
ואני ילד - יש "סילאן" (דבש תמרים) / דבש תמרים בבית בכמות גדולה ויש "ראשי" (טחינה גולמית) בכמות גדולה וכל פעם שערבבתי סילאן עם ראשי, צחקתי ואמרתי - "אני טועם מתכונו המתוק של הצדיק הגדול רש"י.
"
"סאיאלאן" בערבית פרושה: דליפה / זרימה וזה מה שקורה לתמרים שמדליפים/ שמזרימים מהם את ה- סילאן.
"ראשי" אולי הוא "גאשי" מ- "גאשיה" שפירוש המילה "משרתים" ואולי הטחינה משרתת את ה- סילאן ולא הסילאן משרת את הטחינה. ויש "גאששה" -פועל- במובן ציפה או כיסה ויש - גישאא - מילה - במובן קרום או כיסוי או מעטה.
14.06.2023
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!