יום שבת, 18 באוגוסט 2018

שלמה שפירא: הנמלה / שיר

שלמה שפירא

הנמלה

האדם הוא בן הלוויה התמידי לנמלה החזקה החכמה היעילה והנועזת.
ראיתם מקום שאין נמלה לא תגיע אליו?
ראיתם מצב שאין נמלה לא חכמה בו?
הנמלה הנדסאית מהונדסת חרוצה מתכוונת ועושׂה, מתייעדת להיות גאון העלום
אבל עד עכשיו היא מתלבטת, מנסה להחליט, מתי והיכן לבנות את הספרייה שלה העמידה לגאונות-המשמידה של האדם.
נמלה מחליטה להביא גג ומביאה גג על בית
נמלה וחברותיה מוצאות ספינה טרופה, מרימות אותהּ על גב ומביאות אותה לנמליהן ומשפצות אותה. 
האדם מקנא בהּ , שלמה המלך קינא בהּ, מי לא ניסה להרוס את מה שיש להּ?
אלוהים מתחרט על תעוזתו ומביא עליה גשם סופה ומבול.
בן-אדם, אל תשלוט!
נמלה עם כוונה טובה נחושה ורצון עז בהּ, קמה ויוצאת לדרכה אחרי כל נפילה ונפילה היא מחייכת.
זכור! הנמלה גם כמו בן-אדם עובדת בזעת-אפים, גם נחה, גם ישֵׁנה, גם מתעמלת, גם שׂוחה, גם בוכה, גם שׂמֵחה גם מחייכת גם ידידה גם אוהבת.

18.08.2018

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!