יום שני, 13 באוגוסט 2018

שלמה שפירא: זה הבית האישי בעולם / שיר

שלמה שפירא 

זה הבית האישי בעולם

זה הבית האישי בעולם.
בני משפחה נכנסים אליו. אורחים וזרים כמעט שלא נכנסים.
דחוס מאד. קשה לנקות אותו. קשה לתחזק אותו.
הסלון - ריהוט טיק שנקנה ב- "מרס" המפורסמת מול מנזר הרוסים                   ברחוב הרצל בתל-אביב בשנות הששים.
           תכולתו - מוזיאון עם חפצים ופשפיאדים מימי הטורקים האנגלים             הפלמ"ח קום המדינה הצנע והמעברה.
           על אחד המדפים מספר אלבומים שנתקבלו כשי ממוזמנים בזמן             החתונה.
חדר השֵנה סביר לימינו.
שני חדרי-ספרים וחדר נוסף תיקים דפים ומחברות.
הגינה - עציצים עציצים ומטופחת מאד.
הצפרים - יציבים בגנה ושרים ביום מבין העופאים.
היתושים - פעם יש ופעם אין ונמצאים בבית ובסביבתו.
הכלבים אסורים לכניסה, הם נשכו פעם מישהו.
החתולים - נכנסים ויוצאים מתי שהם רוצים. הם לא שואלים אף אחד.
אני חוזר ומשנן לעצמי - למה בעלי-הבית אוהבים את הבית הזה?
מה מוצאים בבית הזה שלא מוצאים בבית אחר ומסרבים דייריו לעשׂות הסבה ולעבור לדיור מוגן?

13.08.2018

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!