שלמה שפירא: קרובים מבטי העיניים, אך שביל צר ועמוק, גדר יערה ואבן מפרידים בינינו / שיר

שלמה שפירא

קרובים מבטי העיניים, אך שביל צר ועמוק, גדר יערה ואבן מפרידים בינינו

שׁוּם וּפַרְפָּר עַל אֶדֶן חַלּוֹנֵךְ הַסָּגוּר הַפָּתוּחַ

בֵּיתֵךְ שָׁם, בֵּיתִי כָּאן

שְׁבִיל צַר וְעָמֹק

גֶּדֶר יַעֲרָה וְאֶבֶן מַפְרִידִים בֵּינֵינוּ

אַךְ עֵינֵינוּ נְשׂוּאוֹת

אֶל אוֹתָהּ עַלְוָה טְמִירָה.

אֲנִי כָּאן עַל הָעֵצִים, עַל הַשְּׁתִילִים הָרַכִּים

עַל הַשִּׂיחִים שֶׁיִּהְיוּ מֻשְׁקִים, שֶׁיִּהְיוּ יְרֻקִּים

שֶׁיִּהְיוּ רַעֲנַנִּים,

וְאַתְּ בִּצְלִילֵי בֹּקֶר

חוֹשֶׂפֶת אַלְמֻגֵּי חֵן, מִסְעָד לְצִפֳּרֵי שִׁיר...

קרוֹבים מַבּטֵי הָעֵינִָים

אַךְ שְׁבִיל צַר וְעָמֹק' גֶּדֶר יַעֲרָה וְאֶבֶן מַפְרִידִים בֵּינֵינוּ.