שלמה שפירא
אודסה אודסה
בגדאד בגדאד - מי יקום ויקבע בשבילי שאני ב"כאב השורשים הכפולים"
אודסה
אודסה
בגדאד
בגדאד
לו היינו צעירים, היינו פורשׂים שטיח
מעופף
ובאים מיד לארץ
ישראל
עכשיו שאנו בארץ ישראל, וכל דבר לא חסר לנו
הוי אודסה אודסה בגדאד
בגדאד
פתאום, כל-אחד מראה
לשני מאיפה בא, מאיזה ארץ הוא בא
אך אם מישהו
מרגיש שצריך לנסוע ולבקר
שם
שיסע לאודסה, שיסע לבגדאד ומה ימצא שם
האהבה צמחה
שם
המשפחה המלוכדת חבקה אותנו שם
חוף בטוח בתעוזת-לב ובתשוקת-נפש-לעתידנו היו שם
אבל תמיד היה בלבנו שם האֵי-שם
ולמרות שהיו ויש כאלה שלא שוכחים את הדגים
הדגים הדגים
(ויש שמרנינים אותם בפתוס!)
ולהם אני אומר:
האם חשובים לנו רק הדגים הדגים והדֻּבים-הסיפוריים למזלינו - שמחזירים אותנו לשם?
ומה הביאֵנו ל "שׁיבה", אל
ארצנו - ארץ-ישראל - כדגים במים'
הוא חלומנו לארצנו - בן אלפיים - בשנות גלות עיקשת וארורה,
הוא חלומנו לארצנו - בן אלפיים - בשנות גלות עיקשת וארורה,
ולבסוף ובאמת באמת
אני שואל:
עברתי את כור ההיתוך
כמו כולם
עברתי את הפלוריזם כמו
כולם
עברתי את הרב-תרבויות
כמו כולם
אז מי יקום ויקבע
בשבילי
שאני בכאב השרשים
הכפולים.
אפילו מחקר לא ישכנע
אותי- אני - שלמה שפירא - "עץ-ישראלי עם שורש בגדאדי"
ובארץ-ישראל נתברך שורשי עוד יותר בשורשי שבעת-המינים והייתי אך שׂמח בחיי
אורח-חיים שׂובע שׂמחות פני אלוהים חיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!