שלמה שפירא
הכהן מבית-כנסת
"בית-אל"
זקן חלם כמיהות ארץ-ישראל
היה מתהלך בסביבה מתלבטת
כהן מבית הכנסת
שׂם ידו על ראשי ברחוב הומה ברכני
רגע גשר השקיט צעדים
מקום הליכתנו אי נדח של תקוות
הכניסני על כנפיו
"יברכך השם וישמרך ... ישׂם לך שלום "
כפות ידיו אור אלוהים
כנראה , מן השמים שׂמוהו לעודד את הבריות
תמיד היה שׂמח בחלקו
וכך שנן סיכום חייו בהֶפְגש ובלֶכת:
"בבניין הארץ עבדתי שלשים שנה
ופדיתי בכורות שבעים שמ
בשביל זה נתן לי אלוהים אריכות ימים ,
בריאות ללכת , כוח לעשׂות נחת
לשׂמֵח נפשות אחרות"
בריאות ללכת , כוח לעשׂות נחת
לשׂמֵח נפשות אחרות"
בסוף ימיו
כשישב לבדו במרפסתו הקטנה
מסוידת בכחול ערבים
צפה בדאגה סביבו והוסיף עוד תפילה וברכות לסביבתו
אמרו בקהל :
"עיניו כהו מזמן למרחקים"
אך הקדוש ברוך הוא הכיר לו כל פנה
מחוף אל חוף העולם הזה
והצדיק הודה לו במשנה קודש כל רגע מחייו.
השיר הזה מופיע בספרי "אררט" בהוצאת "עקד", תשמ"ח 1988, עמוד 14.
השבמחקהשיר מופיע ב- "שדמות" ק"ג-ק"ד , תשמ"ח, דצמבר 1987.