שלמה שפירא
בת-שיר הוגה מ- לבי אל לבהּ
בעיבורי הלילה את
גבול דלת אמותי עד לכאן
היה שקט
וחם,
באשמורת האחרונה שמעתי רכבת חולפת
קילומטר מכאן
סהרורי התעוררתי עצום עיניים מעורפל
ומתנומתי המורעבת
בשחר, שומע את ידידתי
יוצאת עם כלבהּ
לצעדת בוקר על שׂפת
הים
וכשחזרה גילתה
בנופי הטבעי, בת-שיר הוגה מ- לבי
אל לבהּ
חלומי יישק להּ ותדבק בגעגועִי לנועם שיכרון-חושיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!