שלמה שפירא
יש משהו - שאתה ואני הרגשנו באותם ימי עלייה
מוקדש למשה גרנות
מוקדש למשה גרנות
יש משהו - שאתה ואני
הרגשנו באותם ימי עלייה
איך דרכנו
בפעם ראשונה על אדמת ארץ-אבותינו
ואנו
כילדים - לא הבנו
איך יַעֲלו דרכינו בידינו כִּדְבָעֵי.
רק אנשי
גאולה הבינו את גב הישועה:
לקום
למחרת בבוקר
להגיע
למושבה עברית
לבטוח
בשוטר עברי - לחבקו
ולנשקו כמו מזוזה מהלֶכֶת
כי לחבק
שוטר עברי (במכנסיו הקצרים - והרי במכְנְסי הבד הקצרים נתונה תעוזתו)
נתן אמונה
ואמונים בנו
ואיך לחבקו ולנשקו - כמזוזת
אלוהים כתובה בלשון קצרה,
זרימה
נפלאה למרקם הלב לעלטת מרתף הנפש
וממנהרות
התקווה ההם, הרי אתה
ואני הגענו עד הלום.
למשה,
ומההטמעה האתמולית שלךָ, מוקדש לך שיר זה .בברכה ,שלמה שפירא 21/12/07
משה גרנות משיב לשלמה שפירא:
השבמחקאני נרגש שהסיפור שלי השפיע עליך, וכתבת שיר.
תודה לך,
משה גרנות
21/12/07